הדף היומי – נזיר דף כט

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף כט

(כח: במשנה – ל. במשנה)

משנה: אבא מדיר את בנו לנזירות,

והאב יביא את הקרבנות.
והבן או קרוביו יכולים לבטל במעשה (גילוח) או מחאה.

בגמרא – למה האבא ולא האימא?

רי"ח – הלכה היא בנזיר (הלמ"ס)
ר"ל – הכל פה מדרבנן כדי לחנכו במצוות, ורק האב מחויב בחינוך (לפחות לר"ל, לגבי נזירות).

א. קושיות על ר"ל שזה מדין חינוך:

1. למה לא את הבת?
   את הבת לא צריך לחנך לנזירות.
2. למה רק בנזיר ולא בנדרים?
   תשובה – אכן יכול גם בנדרים, ולא מיבעיא קאמר, שאפילו בנזירות שיש בו ניוול (עינוי).
3. למה הקרובים יכולים למחות?

חינוך שקרוביו מבזים אותו והילד לא רוצה בו – לא נחשב חינוך

4. איך יעשו דברים שמותר לעשותם רק במסגרת נזירות אמיתית –
   הקפת שיער הראש? האיסור רק אם משאיר שיער מעל, אם מגלח הכל זה רק איסור דרבנן.

שחיטת חולין בעזרה? זה איסור דרבנן (ובזריקה והקטרת אימורים יכוון לשם מים/עצים)
אכילת הבשר על סמך המליקה? רק מדרבנן צריכים שחיטה בעוף.

(כל הנושאים נתונים במח', ונאמר שר"ל סובר כדעה שזה דרבנן).

(כט. רבע תחתון)

[ב. לגבי איסור שחיטת חולין בעזרה – סתירה ברי"ס בר"י –
מצד אחד – הגמרא אומרת שסובר שזה איסור דרבנן, ור"ל כאמור כמותו
מצד שני –  ברייתא שבה רי"ס בר"י משווה בין מי שיש ספק אם חייב חטאת, לספק אם חייבת חטאת העוף (ספק אם ילדה נפל) –
שבספק חטאת – מביא אשם תלוי, והבשר נאכל,
ובספק חטאת העוף – מביאה חטאת העוף והבשר לא נאכל,

ולמה לא נאכל? כי יש כאן ספק של שני איסורים.

איזה? לכאורה – נבלה (כי זה רק מליקה ולא שחיטה), וחולין בעזרה!
מכאן שחולין בעזרה זה דאורייתא.

עונה רב אחא בריה דרב איקא – אולי גם בברייתא רי"ס בר"י מתכוון שזה רק איסורים מדרבנן, ובאמת מדאורייתא חטאת העוף נאכלת.

(כט: 5+)

ג. לימא כתנאי –

הקדמה –

בגיל 13 +שתי שערות ילד נהיה בר מצווה לכל דיני התורה
בגיל 12 ("מופלא סמוך לאיש", "עונת נדרים") – אם מבין מה זה נדר – הנדרים שלו תופסים, וכרגע הגמרא מבינה שזה מדרבנן

ברייתא – עד מתי האב מזיר את בנו?
(הסברא – האב עושה את זה עד שהבן עושה את זה מעצמו)

רבי – עד 13

לכאורה כרי"ח שזה הלכה מדאורייתא,
וממילא הדין שהאב מזיר (דאורייתא) דוחה את "מופלא" (דרבנן).

דחייה – אולי כר"ל שזה חינוך מדרבנן,
ובכ"ז מצוות החינוך (דרבנן) דוחה את המופלא (דרבנן).

רי"ס בר"י – עד 12 (עונת נדרים).

לכאורה כר"ל שזה חינוך מדרבנן,
ולכן החינוך דרבנן לא דוחה את המופלא דרבנן
(תיקנו לחנכו לזה רק עד שיכול כבר לנדור בעצמו)

דחייה – אולי סובר כרי"ח שזה הלכה מדאורייתא,
ונעמיד שלדעתו גם מופלא זה דאורייתא, ולכן ההלמ"ס מסתיים.

(כט: שליש תחתון)

ד. ואגב זה – לימא הני תנאי כהני תנאי –
דתניא – אביו של ר' חנינא הדירו בנזירות,
ורצו לבדוק האם –

ת"ק – אם הביא שתי שערות – כרבי שזה תלוי ב13
ר' יוסי – אם הגיע לעונת נדרים (12) – כרי"ס בר"י שזה תלוי ב12.

[ואם כבר הבאנו את הברייתא, נראה את ההמשך:
הילד ר' חנינא אמר שאין צורך לבדוק כי "אם קטן אני אהיה בשביל אבא, ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי, ועמד ר"ג ונשקו על ראשו וכו'".

מקשים על ת"ק ורבי –

1. שאלה לשונית: כשהילד אמר "אם גדול אני" – לכאורה מהלשון משמע "גדול" = עונת נדרים, והרי זה לא מספיק אלא צריך בן 13?
   תשובה – אכן לזה התכוון.
2. איך אמר שבכל מקרה גם בלי בדיקה יעשה נזירות אחת של 30,
   הרי אם הוא קטן, ויתחיל את הנזירות בשל אביו, ואז יביא שתי שערות באמצע הנזירות – תתבטל הנזירות של אביו ויתחיל נזירות חדשה משל עצמו?

תשובה – נכון, ולכן אכן לפי דעה זו צריך לעשות ליתר ביטחון 2 נזירויות, שמא הביא שתי שערות ביום האחרון של אביו והתחיל נזירות חדשה ביום ה30 (ויסיים ב59, ויגלח ב60). (אא"כ בדקו שלא הביא)].