לעילוי נשמת בנימין בן יהושע הסה ז"ל
השיעור בחסות קרתא – יזמית נדלן והתחדשות עירונית, שמציעה למשקיעים קטנים ובינוינים השקעות בפרויקטים אותה היא יוזמת, עם בטוחות טובות.
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף יב
(יא. 2- עד יב: במשנה למטה)
סוגיה בנושא אחר לגמרי, שתוך כדי הסוגיה מביאים גם את משנתנו.
חלק א – אמר רי"ח – האומר לשלוחו צא וקדש לי אישה סתם, אסור המשלח בכל הנשים שבעולם
הסבר: כי אולי השליח קידש, והמשלח לא יודע מי אשתו, וכל אישה אחרת היא אולי אימא, סבתא, בת, נכדה או אחות של אשתו.
א. מקשה ר"ל – למה לא אומרים שאשתו בטלה ברוב?
כמו למשל שאם אדם הקדיש קן מפורשת (הגדיר מי החטאת ומי העולה),
ואחד העופות עף, שאר הקינים בעולם מותרים, ולא אומרים שמא זה העוף שעף, כי הולכים לפי הרוב.
תשובה – אישה נחשבת קבוע, ולכן כמחצה על מחצה (תוס' – מדרבנן).
הגוזל נחשב נייד (פריש) ולכן הולכים לפי הרוב.
(יב. באמצע)
ב. רבא – קולות –
- אישה שאין לה קרובים אסורים מותרת, כי ודאי שהיא לא קרובה של אשתו.
2. ויותר מזה – גם אם יש לה קרובה, אבל בזמן מינוי השליח היתה אשת איש, אפילו שאחרי שהשליח יצא לדרך התגרשה, מניחים שהשליח לא קידש אותה (וגם אם כן – לא מקודשת).
לגבי קולא 2 – למה מניחים שהשליח לא קידש אותה? שתי הבנות:
- כי המשלח לא העלה על דעתו דברים (נשים) שלא באו לעולם.
קשה ממשנתנו – הנזיר הראשון יכול להביא את קרבנות הנזיר השני,
אפילו שכשנזר – השני עוד לא היה נזיר, כי התכוון גם לדברים שיבואו אח"כ.
אז כך ניתן לומר גם לגבי המשלח.
(יב: 3+)
- אלא כי לא ניתן למנות שליח למשהו שהמשלח לא יכול כרגע לעשות
קשה (תא שמע מברייתא) – כמה שלבים:
- מחלוקת א – האם בכלל ניתן למנות שליח להפרת נדרי אשתו:
ר' יאשיה – לא ("אישה יקימנו ואישה יפרנו")
ר' יונתן – כן (שלוחו של אדם כמותו, ולא דורש כנ"ל).
- מחלוקת ב – האם בעל יכול להפר נדריה מראש?
ר"א – יכול להפר
חכמים – לא יכול.
- עכשיו נחבר את שתי המחלוקות:
המקרה במחלוקת א – הוא אדם שיוצא לנסיעה, וממנה אפוטרופוס שליח להפר נדרי אשתו – לר' יונתן יכול, ולר' יאשיה אמנם לא יכול אבל רק כי אין בכלל שליחות, אבל לולי זה יכול, כלומר לשניהם עקרונית יכול.
כמו מי הם סוברים במחלוקת ב:
לכאורה כחכמים שלא יכול מראש (שהרי לכן ממנה שליח),
והנה יוצא שאדם יכול למנות שליח גם לדבר שהוא עצמו לא יכול כרגע לעשות! וזו הקושייה!
תשובה – אולי הם כר"א, שהבעל יכול בעצמו, ולכן גם יכול למנות שליח.
ולמה ממנה שליח אם יכול לעשות בעצמו? (שאלה מציאותית)
תשובה – חושש שאולי ברגע האחרון ישכח בגלל הטירדה.
(יב: משנה למטה)
חלק ב – משנה – הרי עלי לגלח חצי נזיר (להביא קרבנות חצי נזיר)
חכמים – אכן יגלח חצי נזיר (יביא חצי מקרבנות הנזיר)
ר"מ – צריך לגלח נזיר שלם
רבא –
אם אמר בפירוש חצי מקרנות הנזיר עלי – מביא חצי,
ואם אמר קרבנות של חצי נזיר – מביא שלם (כי אין דבר כזה חצי נזיר).
המחלוקת בלשון המשנה "הרי עלי לגלח חצי נזיר"
ר"מ – תפוס לשון ראשון – כיון שאמר "הרי עלי" התחייב בנזירות, ומתעלמים מההמשך.
נראה שזה כי מדובר במשפט לא הגיוני (לגלח חצי נזיר),
ולכן חוצים אותו לשניים, וממילא – תפוס לשון ראשון.
אבל כשאמר "הרי עלי חצי מקרנבות הנזיר" – זה משפט שלם והגיוני, ומתייחסים לכל המשפט.
(אך ראה רא"ש שאכן משמע שגם ב"חצי מקרנבות הנזיר" יביא חצי רק אם לא אמר קודם "הרי עלי").
חכמים – גם כאן מתייחסים לכל המשפט (נדר ופתחו עמו הוא – ההמשך מסביר את ההתחלה),
אולי כי לדעתם המשפט הגיוני.
