לעילוי נשמת בנימין בן יהושע הסה ז"ל
השיעור בחסות קרתא – יזמית נדלן והתחדשות עירונית, שמציעה למשקיעים קטנים ובינוינים השקעות בפרויקטים אותה היא יוזמת, עם בטוחות טובות.
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף יא
(יא. 1+ במשנה – יא: 2-)
חלק א – מזגו כוס יין לאדם ואמר הריני נזיר ממנו –
סתירה ותירוץ:
ברישא – בסתם אדם – אפילו שאמר ממנו, הוא נזיר רגיל (הוא לא התכוון לנזירות חלקית)
בסיפא – אם הוא שיכור (וכמעשה שהיה) – אז נדור רק מהכוס,
כי רק רצה לוודא שלא יתנו לו כוס אחרת, אבל לא באמת התכוון לנזירות.
(יא. משנה שנייה)
חלק ב – משנה – נזירות חלקית
תזכורת – משנה ג: –
הריני נזיר מן החרצנים –
רבנן – נזיר מלא, ר"ש – לא נזיר כלל.
המקרים במשנה:
- הריני נזיר על מנת שאשתה יין או מיטמא למתים – נזיר מלא.
- הריני נזיר, אבל אני לא יודע שנזיר אסור ביין –
מחלוקת כמו בג: – רבנן – נזיר מלא, ר"ש – לא נזיר כלל. - סבור הייתי שחכמים מתירים לי את היין –
מחלוקת הפוכה: ר"ש – נזיר מלא, רבנן – לא נזיר כלל.
דיונים:
א. למה במקרה א לא מובאת מחלוקת רבנן ור"ש?
- ריב"ל – אכן ר"ש חולק גם במקרה א.
ולא מתרץ כרבינא, כי לשון "על מנת" כאן זה לא לשנות את דיני התורה, אלא כאילו אמר "חוץ מ…".
- רבינא – במקרה א גם ר"ש מודה שהוא נזיר מלא,
כי כאן לא מקבל נזירות חלקית,
אלא כביכול מנסה לשנות את דיני התורה ("על מנת" – מתנה על מה שכתוב בתורה), ובזה תנאו בטל גם לר"ש.
וכן בברייתא – שזה משום שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה.
(יא. 4-)
ב. למה במקרה ג המחלוקת הפוכה?
- אכן צריך להפוך את הגירסא במקרה ג.
- בסיפא המקרה אחר לגמרי – הוא קיבל נזירות מלאה, ובא להישאל על אחד הפרטים,
וגם רבנן וגם ר"ש מדמים את ההישאלות להחלת הנזירות:
לרבנן – כפי שדין אחד מחיל נזירות מלאה, כך הישאלות אחת מבטלת את כל הנזירות – לא נזיר.
לר"ש – כפי שדין אחד לא מחיל נזירות, כך השיאלות אחת ל אמבטלת את הנזירות – נזיר.
(יא: 9+)
- המחלוקת בעניין אחר ובכלל לא קשור – נדרי אונסים –
לתקן בהקלטה
מדובר שחשב שיוכל להיות נזיר, וארע אונס שלא מסוגל (חייב לשתות, חייב להיטמא)[1],
רבנן כשמואל – שכלל לא צריכים שאלה ואינו נזיר,
ר"ש כרב אסי – שצריכים שאלה, ועד שלא יישאל הוא נזיר.
(יא: משנה)
חלק ג – משנה – "ואני… ועלי…"
במשנה:
ראובן קיבל שתי התחייבויות: "1. הריני נזיר. 2. "ועלי לגלח נזיר" (התנדב קרבנות לנזיר אחר).
שמעון שמע ואמר "ואני, ועלי לגלח נזיר" – קיבל גם הוא את שתי ההתחייבויות.
אם הם פקחים יביאו קרבנות אחד לשני, וכך לא יבזבזו כסף.
איבעיא להו – מה אם השני אמר רק "ואני"?
האם זה כולל הכל, ואם לא – איזה חצי?
ת"ש – זה רק החצי הראשון,
שהרי כדי שיקבל גם את החצי השני צריך לומר "ועלי".
מקשה רב הונא בריה דרב יהושע – אולי מספיק לומר "ואני" לשתי ההתחייבויות,
וזה שאמר "ועלי" זה רק לחזק דבריו.
הראיה: במשנה הבאה (יב:) יש רק התחייבות אחת (לגלח חצי נזיר), וגם שם אמר "ועלי", אלא כנראה אמר זאת רק כדי לחזק.
עונה רבא: להפך!
אם "ועלי" זה רק לחזק, למה המשניות מזכירות את זה פעמיים (בשתי משניות),
אלא באמת אצלנו "ועלי" זה נצרך, ובמשנה הבאה זה רק נכתב כי זה נכתב במשנה שלנו.
[1] תוס' – דווקא שבשעת הנדר לא היה האונס קיים (יכל לשתות, לא היה צריך להיטמא) ואח"כ נאנס (נחלש שצריש לשתות יין, ירד שמנכסיו וצריך לעבוד בתור קברן).
