להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף סד
(סד. 7+ עד סד: 4-)
חלק א – המשך מורדת
א. שמואל – כותבין איגרת מרד (תהליך הטיפול הנ"ל) על ארוסה, ולא על שומרת יבם.
מיתיבי – הרי הברייתא אתמול השוותה ביניהם – "אחת לי ארוסה, ונשואה… ואפילו שומרת יבם".
תשובות
- הברייתא דיברה על כשהאישה לא רוצה (ונחשבת מורדת גם באירוסין וגם בשומרת יבם),
ושמואל דיבר על כשהוא לא רוצה (שיבם לא נחשב מורד, אבל ארוס כן).
קושיות:
- ניסוח:
אם הנושא זה האיש, אז שמואל היה צריך לומר "לארוסה, לשומר יבם", ולא "על ארוסה, על שומרת יבם".
תשובה – נכון, נשנה את הגירסה.
- סברא – למה האח לא נחשב מורד אבל ארוס כן?
הרי בשני המקרים לאישה אין מצוות פרייה ורבייה (ועדיין אין לו חיוב עונה)
ובשני המקרים האישה בכל זאת רוצה כדי שיהיה לה בן שיסעוד אותה בזקנותה ויקבור אותה.
אז מה ההבדל?[1] אם כבר – שניהם לא מורדים![2] - הנושא זה כשהאישה לא רוצה, ולגבי שומרת יבם, זה תלוי מה רוצה האיש:
הברייתא – שהבעל רוצה לחלוץ והיא מסרבת – מורדת
שמואל – שהבעל רוצה לייבם והיא מסרבת – לא מורדת.
דחייה – מה ההבדל?
הרי מה הלחץ של הבעל? שישאיר את המצב כפי שהוא, ולך תישא אישה אחרת!
ואם יאמר הבעל (כשרוצה לחלוץ) – לא ירצו להינשא לי כי היבמה אגודה בי,
זה נכון בין אם הוא רוצה ליבם ובין אם הוא רוצה לחלוץ.
- בשניהם מדובר שהבעל רוצה לייבם והאישה רוצה חליצה –
הברייתא (מורדת) זה לפי משנה ראשונה שייבום > חליצה, כי עושים לשם שמיים,
שמואל (לא מורדת) זה לפי משנה אחרונה שחליצה > ייבום, כי לא עושים לשם שמיים.[3]
(סד. 5-)
ב. סכום הקנס למורד ומורדת
במשנה (סג.) –
לאישה מורידים כל יום 7, לבעל מוסיפים כל יום 3,
באיזה מטבע –
ת"ק – דינרים (זוזים)
ר"י טרפעיקין.
- A. מה זה המטבעות?
ת"ק: דינר = זוז (= 6 מעות) (שזה פי 2 מר"י).
ר"י: טרפעיקין = אסתירא = חצי זוז (= 3 מעות = חצי מת"ק (בהנחה ששניהם דיברו על אותו זוז (צורי)).
- B. למה יש הבדל בסכום ליום (דינר/חצי דינר)?
כי לבעל יותר קשה כשהיא מורדת בו מלאישה, כי:
- שמואל – צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי (הבעל יותר לחוץ על תשמיש).
- דבר אחר – זה יצרו מבחוץ (והאיבר מתקשה וזה גנאי), וזו יצרה מבפנים.
- C. הסבר המספרים (7, 3) –
7 – מטבע אחד לכל יום בשבוע.
3 – חצי מטבע, למשך 6 ימים, כלומר ללא שבת:
כי כשמורידים לאישה – אפשר להוריד גם על שבת,
כשמוסיפים לאישה – א"א להוסיף על שבת כי נראה כשכר שבת.
(סד: במשנה)
חלק ב – המשנה – פירוט חובות הבעל והאישה
צריך לתת לה שני קבין חיטים בשבוע (=2X 24 ביצים = 48 ביצים),
וזה לכאורה אמור להספיק להכנת 14 סעודות.
וקשה ממשנה בעירובין –
בדיון על כמה שיעורו של עירוב תחומין (מזון 2 סעודות) –
רי"ח ב"ב – ארוחה אחת = 6 ביצים
יוצא שבשני קבין (48 ביצים) עושים 48/6 = 8 ארוחות בשבוע (פחות מדי).
איך רי"ח ב"ב אמר את זה:
צריך 2 סעודות לעירוב:
כשארבעה סאין חיטים עולים סלע, אז כמות החיטים שקונים בפונדיון.
כלומר:
סאה = 6 קבין, 4 סאין – 24 קבין.
סלע = 48 פונדיונים.
לפי זה, אם קונים 4 סאין (24 קבין) בסלע (48 פונדיונים),
אז פונדיון אחד (2 סעודות) קונה קבין, כלומר חצי קב, שזה 12 ביצים,
אז סעודה אחת (חצי מהנ"ל) זה 6 ביצים.
ר"ש – ארוחה אדחת שווה ביצים
יוצא שבשני קבין (48 ביצים) עושים = 18 סעודות בשבוע (יותר מדי!)
איך ר"ש אמר את זה:
צריך 2 סעודות לעירוב,
ומדובר כשמקב אחד (24 ביצים) עושים 3 ככרות, כלומר כל כיכר הוא 24/3 ביצים = 8 ביצים,
ועוד נתון: 2 סעודות מזה זה 2/3 כיכר,
אז סעודה אחת זה 1/3 כיכר, כלומר 8/3 = ביצים.
תשובות –
- זה כרי"ח ב"ב,
אלא כרב חסדא, שלא באמת עושים מ6 ביצים אלא פחות,
כי הלקוח מביא לחנווני 6, אבל החנווני לוקח לעצמו משכורת מתוך זה:
יש מקומות שלקח שליש (כי הלקוח מביא עצים) – ואז עושה מ4 ביצים
ויש מקומות שלקח חצי (כי החנווני מספק עצים) – ואז עושה מ3 ביצים.
איך זה מסדר את המשנה:
A. אם עושה מ4 ביצים,
יוצא שבשני קבין (48 ביצים) עושים (48/4=) 12 סעודות.
והרי זה עדיין לא 14?
ניסיון תשובה – הברייתא אמרה ש"אוכלת איתו בלילי שבת", אז זה מוריד סעודה.
אך עדיין קשה:
זה עדיין יוצא 13 סעודות, ואנחנו צריכים 14.
וגם – יש דעה "שאוכלת עמו" הכוונה לתשמיש ולא לאוכל.
- B. אם עושה מ3 ביצים,
יוצא שבשני קבין (48 ביצים) עושים (48/3=) 16 סעודות.
אך עדיין קשה:
- סתירה בין רב חסדא לרב חסדא (האם לוקח שליש או חצי)?
תשובה: זה תלוי במקום – במקום שבו קונה הפת נותן לחנווני גם עצים – אז החנווני מסתפק בשליש מהקמח. - עדיין זה לא 14 סעודות אלא 16!
תשובה – אכן צריכה 16,
14 זה הבסיס,
ומוסיפים עוד 2 לשבת ואורחים:
לרב חידקא – כי בשבת צריך 4 סעודות
לרבנן – 1 לשבת (3 סעודות סה"כ) ו1 לאורחים.
- כר"ש – 18 סעודות,
14 זה הבסיס,
ומוסיפים עוד 4 לשבת ואורחים:
לרב חידקא – 2 לשבת ו2 לאורחים
לרבנן – 1 לשבת ו3 לאורחים.
[1] לכאורה עדיין יש הבדל –
הארוס התחייב לשאת אותה, היבם לא התחייב אלא התורה ציוותה אותו, ויכול גם לחלוץ, אז למה שיחשב מורד (האם כל אח שלא מייבם נחשב מורד?!).
[2] כמובן שאם לא נושאים/מייבים יצטרכו לשחרר אותה (גט, חליצה), אבל זה לא מרידה.
[3] לכאורה ניתן גם להישאר עם התירוץ הקודם, ולומר שבכל מקרה מדובר במשנה אחרונה (חליצה> ייבום), ולכן אם מסרבת להתייבם אלא רוצה חליצה – לא מורדת, אם מסרבת לחליצה ורוצה ייבום – מורדת.
