להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף סב
(סא: במשנה – סג. במשנה)
חלק א – תדירות התשמיש
במשנה –
A. אנשים שישנים בביתם –
הבסיס זה כל יום – טיילים (שלא טורחים במלאכות).
אבל פועלים שעובדים ואין להם כח – פעמיים בשבוע.
אך לפעמים הולכים לדרך רחוקה ואז פעם בשבוע.
- B. אנשים שהולכים למקום רחוק –
חמרים – פעם בשבוע
גמלים – פעם ב30 יום,
ספנים – פעם ב6 חודשים.
(סב. מתחת לאמצע)
א. מה זה טיילים? (כל יום)
- רבא – בני פירקי (תלמידי חכמים שישנים בביתם),
דוחה אביי – והרי נאמר על נשות ת"ח " כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא" (תהלים קכז) – שה' יתן שפע לנשות ת"ח שמנדדות שינה מעיניהן כשמחכות שבעלן יחזור הביתה מהכולל… (כלומר לא נמצאים בערב בבית).
(ואכן בהמשך נראה שעונת ת"ח זה פעם בשבוע).
- אביי – אנשים במתפרנסים באופן סביר ובנחת
(כמו רב שמואל בר שילת שהיה מלמד תינוקות וישן בביתו בזמן ולא לוקחים ממנו מס למלך כי לא נראה שמרוויח הרבה).
- רבין – כמו המפונקים שבמערבא (בארץ ישראל) – אוכלים טובים ובריאים ויש להם כח לשמש כל יום.
[דוגמאות לכוחם של בני ארץ ישראל –
1. ר' אבהו הציל ביד אחת שני עבדים מבית המרחץ שהתמוטט לאש.
2. רי"ח הציל את ר' אמי ור' אסי במדרגות שהתמוטטו].
(סב. 😎
ב. פועלים –
סתירה ותשובה –
במשנה – 2 בשבוע –
תשובה – בפועל שעובד בעיר (לא מותש)
בברייתא – 1 בשבוע
תשובה – בפועל שעובד מחוץ לעיר (מותש, אפילו שישן בביתו כל ערב).
(דילוג סב. 2- עד סב: 3+)
ג. האם חמר (1 ב7) יכול להפוך לגמל (1 ב30)?
תשובה – לא, רוצה אישה בקב ותיפלות מעשרה קבין ופרישות.
חלק ב – תלמידי חכמים
(סב: מתחת לשליש עד האמצע)
א. מה עונת תלמידי חכמים?
רב יהודה שמואל – פעם בשבוע, בערב שבת.
"אשר פריו יתן בעתו".
ואגב זה מסופר על יהודה בן ר' חייא, חתנו של ר' ינאי,
שהיה לומד כל השבוע בבית המדרש וחוזר לקראת שבת, ופעם אחת התעכב, ור' ינאי הניח שזה בגלל שמת (כי לא מתאים לו להתעכב), וזה היה כשגגה שיצאה מפי השליט – ואז אכן מת.
(זה אגב בשונה מרבא, שאמר שטיילים זה תלמידי חכמים – כל יום).
(חזרה למעלה – סב: 5+)
ב. במשנה – אך אם צריך ללכת למקום רחוק ללמוד לזמן ממושך – יכול:
- A. שלא ברשות האישה –
ר"א במשנה – 30 יום (וכן פסק רב ברונא – רב)
אך חכמים – 2-3 שנים (וכן פסק רב אדא בר אהבה – רב).
רבא – זה אכן מותר, ועל זה סמכו חכמים רבים, אך זה לא ראוי,
ומספר על רב רחומי שהיה חוזר כל ערב יום כיפור, ופעם אחת נמשך בלימודו ולא חזר, ואשתו הורידה דמעה והוא מת.
(חזרה ל-סא: 1- ועד קצת אחרי אמצע סב.)
- B. ואם זה ברשות האישה?
עקרונית כמה שרוצים, אבל מה ההמלצה הכללית? (מלבד יוצאי דופן כר"ע) –
רב – חודש לימוד, חודש בבית.
למד ממחלקות החיילים של דוד (דהי"א כז)
אך רי"ח – שם גם מקבל "הרווחה" (משכורת), אז האישה מוחלת,
אבל בלימוד תורה האישה לא מרוויחה כלום, ולכן צריך לפייסה יותר.
רי"ח – חודש לימוד, חודשיים בבית.
למד מכורתי העצים של שלמה למקדש (מל"א ה)
אך רב – שם היו מספיק אחרים שיעבדו (לא היה צריך יותר),
אך לימוד תורה – א"א שאחרי ילמד עבורו, תמיד צריך ללמוד!
[אגב, לגבי אנחה –
(עוד מחלוקת רב ורי"ח סביב פסוקים (יחזקאל כא, יא-יב))
רב – אנחה שוברת חצי גופו של אדם – "וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם".
אך שמואל – זה רק מתחיל מהמתניים.
שמואל – כל גופו – "וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל־שְׁמוּעָה כִי־בָאָה וְנָמֵס כׇּל־לֵב וְרָפוּ כׇל־יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל־רוּחַ וְכׇל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם…".
אך רב – שם זה על המקדש שזה חמור במיוחד.
[אך זה דווקא באסון חדש,
אך כשגוי הזכיר לישראל את חורבן המקדש זה לא שבר את גופו כיוון שכבר רגיל לזה]].
(דילוג מאחרי אמצע סב. ועד אחרי אמצע סב:)
- C. סיפורים על רבנים שבכל זאת הלכו ללמוד לזמן ארוך (ברובם זה 12 שנה)
- בנו של רבי
תחילה רצו לחתנו עם בת ר' חייא, אך היא מתה (היתה פחות מיוחסת ממנו),
ואז שידכו אותו עם בת ר' יוסי בן זימרא.
תחילה פסקו בתנאים שיוכל ללמוד בין הקידושין לנישואין 12 שנה,
אך כשראה אותה התלהב וביקש 6,
כשראה אותה שוב ביקש שקודם יעשו חופה ורק אז ילך.
הבן התבייש בזה שמחבבה כל כך, אך אמר לו רבי אביו שכך גם ה' עשה – תחילה התכוון שרק נבנה מקדש בארץ, ואחר כך הקדים שנעשה משכן כבר במדבר.
כשסיים ללמוד אשתו כבר התעקרה,
ולא ידע מה לעשות –
יגרשה אחרי שחיכתה לו כל כך הרבה?
יתחתן עם עוד אישה? יאמרו אנשים – זו אשתו וזו זונתו!
לכן התפלל עליה ונרפאה.
- ר' חנניה בן חכינאי –
גם הלך ללמוד 12 שנה (הלך בסוף ימי המשתה של רשב"י, אך לא חיכה לרשב"י כי רצה להתחיל כבר ללמוד).
כשחזר לא זיהה את השבילים ואת ביתו, ואז פגש במקרה את הבת שלו ברחוב (ולא זיהו זה את זה, אך שמע שכך קראו לה), והלך אחריה לביתו, וכשאשתו ראתה אותו – נבהלה ומתה.
אמר – "רבונו של עולם, ענייה זו – זו שכרה?" התפלל וחייתה. - ר' חמא בר ביסא
גם למד 12 שנה, וכשחזר לא רצה להבהיל את אשתו כמו בסיפור הקודם, לכן הלך לבית המדרש ושלח שליח שיאמר לאשתו שהגיע.
בבית המדרש פגש את בנו ר' אושעיא, ולא זיהו זה את זה, ומאוד התפעל מיכולת הלימוד של הילד ואמר הלוואי והיה לי בן כמותו, והבן ליווה אותו לבית, וקם בפני הבן, ואמרה אשתו – ממתי אב קם מפני בנו? וכך גילה שזה בנו. - ר' עקיבא
רחל בת כלבא שבוע התקדשה איתו בתנאי שילך ללמוד (וכלבא שבוע הדירה אותה מנכסיו), והלך ל12 שנים וחזר עם 12000 תלמידים,
ושמע שכן מקנטר אותו שהיא אלמנה חיה, והיא ענתה שמבחינתה שילמד עוד 12 שנים, וכך עשה וחזר עם 24000 תלמידים, ובאה לקבלו ואמר שלי ושלכם שלה.
ובא כלבא שבוע (שלא זיהה אותו) להפר את נדרו, והפר לו (שאם היה יודע שעקיבא ילמד אפילו הלכה אחת לא היה נודר), ואז התגלה. - וכן עשתה בת רחל – ששלחה את בן עזאי ללמוד הרבה שנים (ואמרו – רחל בתר רחל אזלא).
- רב יוסף בן רבא
קבעו בחתונה שיוכל ללמוד 6 שנים, אחרי 3 שנים בערב יו"כ בא לבקר את אשתו,
שמע רבא ויצא לקראתו ואמר –
גירסה אחת (ביקורת על זה שבא) – זונתך ניזכרת?
גירסה שנייה (אולי ביקורת על זה בא רק עכשיו ולא לפני) – יונתך נזכרת?
ונכנסו למריבה שבגללה לא הספיקו לאכול סעודה מספקת.
(נחזור מסג. במשנה למשנה והגמרא שמיחד אחריה (סא:)
חלק ג – משנה – נדר ואסר על עצמו תשמיש עם אשתו
א. אחרי איזה זמן היא יכולה לדרוש גירושין וכתובה –
ב"ש – מעל שבועיים
לומדים מיולדת נקבה שאסורה שבועיים (שזה זמן שאינו מוגזם לא לשמש)
← לומדים דבר שתלוי בבעל (נדר) מדבר שתלוי בבעל (הריון).
ב"ה – מעל שבוע.
תחילה לומד מיולדת זכר, אך שואלים למה לא מנקבה,
לכן בסוף לומדים מנידה.
← לומדים דבר שכיח (נדר) מדבר שכיח (נידה).
ב. אם נדר בסתם (לעולם) –
רב – יגרשה לאלתר.
שמואל – עדיין תחכה שבוע/שבועיים, אולי ימצא פתח לנדרו.
קשה: והרי נחלקו כבר במחלוקת דומה – אם הדיר את אשתו מלהנות מנכסיו –
אם 30 יום – יכול להעמיד פרנס שיאכיל אותו משל הפרנס,
מעבר ל30 יום – צריך לגרשה עכשיו.
ואם סתם (לעולם) –
רב – יגרשה לאלתר.
שמואל – עדיין תחכה 30 יום אולי ימצא פתח להתיר נדרו.
צריכא –
בנכסים – יכול להעמיד בינתיים פרנס, לכן הגיוני ששם ימתין, כשמואל,
בתשמיש – א"א להעמיד פרנס, לכן הגיוני לא להמתין, כרב,
קמ"ל שנחלקו בשני המקרים.
(דילוג סא: 1- עד סב. 2- (נלמד עד סב: 3+)
ג. לכאורה חלק זה מתייחס רק לטיילים ופועלים
הרי שאר האנשים ממילא לא צריכים לשמש יותר מפעם בשבוע?
תשובה – זה מתייחס גם לשאר (אפילו ספנים – 6 חודשים),
כי אינה דומה מי שיש לה פת בסלה למי שאין לה.
