הדף היומי – כתובות דף לה

השיעור מוקדש
לעילוי נשמת יהודה בן שמואל ודינה  ז"ל
לבית אייל
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי דף לה

(לד: רבע תחתון עד לה: 6- בנקודותיים)

תזכורת –

לגבי אונס אחותו ראינו סתירה: משנתנו – משלם, משנה במכות – לוקה,

וראינו שלושה תירוצים:

עולא (לב.) – כמשנתנו (משלם), והמשנה במכות כשלא משלם (בוגרת).

רי"ח (לב:) – כמשנה במכות (לוקה), ומשנתנו כשלא לוקה (לא היתה התראה).

ר"ל (לג:) – משנתנו כר"מ (משלם + לוקה), המשנה במכות כרבנן (וכשיטת רי"ח – רק לוקה).

חלק א – לדעה שלוקה ולא משלם (רי"ח), האם פטור גם כשלא לוקה (לא היתה התראה)?

א. מחלוקת רי"ח ור"ל לגבי משנתנו והמשנה במכות –

רי"ח – משלם(וכך תירץ את משנתנו, כנ"ל, ולא כר"ל כי מעדיף להעמיד כרבנן ולא כר"מ)

ר"ל – פטור(ולכן נאלץ לבאר את משנתנו בדרך אחרת – שהיא כר"מ).

ב. שני שלבים בהבנת היקף המחלוקת –

A. שלב ראשון – נחלקו גם במלקות וגם במיתה

ולגבי הלימוד מ- "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" –

רי"ח שמחייב: רק אם היה "דין אסון" (שחייב מיתה) – פטור, אך אם רק "אסון" – חייב.

ר"ל שפוטר: גם אם היה רק "אסון" ללא "דין אסון" (מתה, אך בשוגג או ללא התראה) – פטור.

B. שלב שני, רבא – לפי כולם בדין מיתה פטור גם בשוגג, והמחלוקת רק במלקות:

            ראיה שבמיתה פטור גם בשוגג, דבי חזקיה –

"וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת" (ויקרא כד, כא) –

היקש בין מכה בהמה (ממון) למכה אדם (מיתה, ויש פטור מממון) –

כמו שעל בהמה חייב גם בשוגג, כך על אדם פטור מממון גם בשוגג,

(לה: 3+ עד השליש)

רב חייא – קשה, אולי באמת כן יש לחלק בין מזיד לשוגג:
במכה אדם – פטור מתשלום דווקא במזיד,
ובמכה בהמה – חייב בתשלום (אם זה היה בשבת) דווקא בשוגג (במזיד יש קים ליה).
יש קים ליה רק במזיד,
ובאמת גם לגבי מכה בהמה וגם לגבי מכה אדם יש לחלק בין מזיגהרי על הכאת הבהמה חייב, אם זה היה בשבת, דווקא בשוגג, ממילא גם ה

                (לה. באמצע)

מקור המחלוקת במלקות:

                        ר"ל שפוטר –

                                    אביי – גז"ש "רשע" "רשע" בין מלקות למיתה –     

וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת (במדבר לה)

וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ (דברים כה)

                                    רבא – גז"ש "הכאה" "הכאה" בין מלקות לתשלומים (ויקרא כד, יח-יט),

                                                                כמו שבתשלום תמיד חייב, כך כשיש מלקות תמיד פטור מתשלום.

                                                               (יח) וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

(יט) וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ.

((כ) שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר… כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ).

הערות על הלימוד:

1. זו גזירה שווה בין שני עניינים, גם בלי לשון דומה.
2. בפשטות פסוק יט מדבר על מצב שמשלם על הנזק, ולא לוקה (כמו שלמדנו בדף לב, בחובל לפי כולם משלם ולא לוקה, אא"כ אינו שוה פרוטה),

אלא שכיון שפסוק כ כבר מדבר על תשלום ("כן ינתן בו"), אז פסוק יט מלמד על מלקות (אם אינו עניין לתשלום תנהו עניין למלקות, כשאין שוה פרוטה).

1. אם מדובר שאינו שו"פ, אז איך לומדים מכאן שמלקות פוטר משתלום, הרי ממילא אין שם תשלום? תשובה – הכוונה שפוטר משלום גם אם תוך כדי ההכאה קרע את בגדיו כן בשווה פרוטה, שגם על זה פטור.
2. משנתנו כר' נחוניא בן הקנא(לעיל ל. + שבועות לג.)

(לה: באמצע)

חלק ב – חזרה לקושיא בין משנתנו למשנה במכות

א. הסבר המשנה לפי רבה בשיטת ר"מ

נזכיר – רבה בשיטת ר"מ (לד: למעלה) – בקנס אין קים ליה, אלא מת ומשלם.

ממילא, רבה לא יכול להעמיד המשנה כר"מ, כי אז קשה משמשנה הבאה (לז:) שאונס ביתו פטור בגלל קים ליה.

אלא רבה יאלץ להסביר כרי"ח.

ב. ניסיונות להסברים חלופיים במשנה ודחייתם:

הרווח: הוא סובר כר"מ שמשלם + לוקה, אך מצד שני יש קים ליה גם בקנס, כך שיסתדר עם המשנה הבאה.

דחייה: יש קים ליה גם בכרת, וממילא אמור להיות פטור במשנתנו (אחותו).

1. כר' יצחק(מכות יג:)

הרווח: סובר שכשיש כרת אין כלל מלקות, וממילא מובן למה משלם במשנתנו.

דחייה: במשנתנו יש גם ממזרת, שבה אין כרת.

(לה: שליש תחתון)

חלק ג – מי הם רבנן של ר' נחוניא שמחייבים מדליק גדישו של חברו ביו"כ?

בדומה למשנתנו יש שם: כרת, מלקות ותשלום,

ממילא ניתן להסביר כפי שהסברנו במשנה שלנו:

1. עולא – כרבנן, ומשלם ולא לוקה.
2. רי"ח – כרבנן, ועקרונית לוקה ולא משלם, אלא שמדובר שלא היתה התראה.
3. כר"ל – ששם זה ר"מ, שלוקה ומשלם.
4. כפי שניסינו להעמיד את משנתנו כרי"צ – שכיון שיש כרת אין מלקות, ולכן משלם.