הדף היומי – עירובין דף צו

סיכום דף יומי עירובין דף צו

(צו. שליש עד צו: שליש תחתון)

מיהו התנא שסובר ששבת זמן תפילין?

ראינו אתמול אפשרויות שלת"ק (ואולי גם לר"ג) שבת זמן תפילין. עכשיו נחפש מי אומר כך.

1. A. תנאים שאומרים לכאורה שאין מקור למעט שבת
2. ר"ע –
   ברייתת ר"ע ורי"ס הגלילי –

כתוב בפרשיית "קדש לי"
(אחת מפרשיות התפילין, שעוסקת בבכורות, פסח, ובסוף אומרת לכתוב את זה בתפילין) –
"וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" –

רי"ס הגלילי – "ימים" – ולא לילות, "מימים" ולא בכל הימים, למעט שבת ויו"ט.
ר"ע – הפסוק עוסק בפסח ומלמד דבר אחר, ואין מקור למעט תפילין בשבת.

[אם הפסוק בפסח, אז זה אמור להיות גם איסור לאו ("ושמרת"),
אז למה מי שלא עושה פסח (חייב כרת אך) אין חטאת?
תשובה: "שמירה" זה לשון של "לאו" רק כשנאמר ליד משפט שלילי (כמו "הישמר בנגע הצרעת")].

דחייה: לר"ע יש מקור אחר שלא מניחים בשבת:

ברייתא – לא מניחים תפילין בשבת,
שנאמר "והיה לך לאות על ידך" – ושבת ויו"ט לא צריכים אות ("כי אות היא ביני וביניכם").

2. ר' נתן –
   ברייתא – מי שנרדם עם התפילין –
   יונתן הקיטוני – מסיר אותם (לילה לאו זמן תפילין).
   ר' נתן – יכול להשאיר אותם (לילה זמן תפילין)

ומניחה הגמרא: אם לילה זמן תפילין, גם שבת זמן תפילין.
שהרי המקור למעט ימים זה מ"מימים ימימה" של רי"ס הגלילי, ומשם הוא גם מיעט שבת,
אז אם זה לא ממעט ימים (כי כנראה סובר כמו ר"ע שזה לגבי פסח), זה גם לא ממעט שבת.

דחייה: אולי הוא כר"ע,
שהפסוק אמנם על פסח (ולכן לילה זמן תפילין),
אבל לגבי שבת יש מקור אחר (לאות") ששבת לאו זמן תפילין.

3. 3. ברייתא – מיכל בת שאול (כושי) היתה מניח התפילין, ולא מיחו בה חכמים.

כלומר זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא (ונשים חייבות),
מכאן שחיבים גם בלילה וגם בשבת.[1]

דחייה: לא מניחים בשבת, וזה מצוות עשה שהזמן גרמא,
אלא שהברייתא כר' יוסי שסובר שנשים יכולות לקיים גם מצוות שפטורות מהן
(כמו סמיכה על קרבן וכמו מצוות עשה שהז"ג).

הראיה: באותה ברייתא גם נאמר שאשתו של יונה הנביא עלתה לרגל ולא מיחו בה, למרות שזה ודאי מצוות עשה שהזמן גרמא.

4. 4. ברייתא של ר"מ ור"י שדומה למשנתנו לגבי מוצא תפילין שלובשם ומכניסם לעיר,
   והברייתא מדגישה: "אחד האיש ואחד האישה" – משמע שזו לא מצוות עשה שהזמן גרמא,
   (כי אם אסורות ללבוש תפילין – זה לא נחשב להם לא מצווה ולא מלבוש אלא משאוי (תוס')).

דחייה כנ"ל -אולי כר' יוסי שנשים יכולות לקיים מצוות שפטורות מהן.

           דחיית הדחייה: הברייתא היא של ר"מ ור"י, ושניהם לא סוברים בזה כר' יוסי:

ר"מ – מדויק מדבריו שמעכבין את הנשים מלתקוע בשופר (מצוות עשה שהז"ג).

ר"י – כאמור, לרי"ס ור"ש נשים סומכות למרות שפטורות,
אך לת"ק שם לא סומכות, וסביר שזה ר"י כי סתם ספירא ר"י.

[1] לפי זה – למה רק היא הניחה ולא הורו לכל הנשים להניח?
גאון יעקב – כי תפילין צריכים גוף נקי אז חז"ל פטרו את הנשים.