הדף היומי – עירובין דף צה

סיכום דף יומי עירובין דף צה

(צה. תחילת הפרק – צו. שליש)

א. הקדמה: תפילין בשבת

1. יש מחלוקת אם שבת זמן תפילין:

דעה אחת –  שבת זמן תפילין

דעה שנייה – שבת לאו זמן תפילין

רי"ס הגלילי – אסור!
ר"ע – מותר, אך אין מצווה.

1. אסור מדרבנן לצאת עם תפילין לרה"ר.
   למה?
2. אם אסור להניח בשבת – נחשב משאוי מדרבנן (מהתורה מותר כי לובשם דרך מלבוש).
3. אם שבת זמן תפילין או אם לא מצווה ולא איסור – גזירה שמא יסיר.

ב. משנה:

מצא תפילין ברה"ר – התירו ללבוש אותם ולהכניסם לעיר כדי להצילם מביזיון.

[אם שבת זמן תפילין – כשמניח מקיים מצווה וזה לא משוי, וחז"ל וויתרו על החשש שמא יסיר.
אם לאו זמן תפילין – כשמניח זה לכאורה משאוי, אלא שחז"ל החשיבו את זה כמלבוש/תכשיט כדי להצילם מביזיון].

כמה מציל?

ת"ק – זוג זוג.
ר"ג – שני זוגות.

ג. הסבר המחלוקת:

(בגמרא יש שלושה שלבים –
שלב א – הסבר ת"ק,
שלב ב – הסבר ר"ג,
שלב ג – פתאום עוד 5 הסברים למחלוקת שמתעלמים ממה שהי קודם.
כאן נחלק את כל ההסברים לשתי אפשרויות, ובתוכם כמה הסברים).

(צה: אמצע)

דעת ר"ג (שניים) –

לכאורה לא ברור:
אם זה מצווה – לכאורה צריך להגביל ל1 (כמו שנראה להלן),
ואם זה מלבוש – שלא יגביל בכלל?

הסבר: מגביל פשוט כי אין מקום ליותר מ2 תפילין על הראש/יד (כרב שמואל).

[תחילה הגמרא אומרת את זה על האפשרות של מלבוש,
אבל בהמשך עולה אפשרות שגם לר"ג יש מצווה (שבת זמן תפילין), ובכ"ז זה מוגבל ל2, שוב – כנראה כי פשוט אין מקום ליותר].

.

דעת ת"ק (אחד) – למה להגביל לאחד?

קבוצה א – שבת לאו זמן תפילין, וזה רק מלבוש[1]

אז למה ת"ק מגביל לאחד?

(צה: תחילת הגמרא)

הסבר 1 –

א. הגמרא שואלת – אם זה מלבוש, למה לא הרבה?

לכאורה נענה – כי צריך ללבוש כפי שלובשים (רק אחד),
אבל הרי סתם משנה ר"מ, ובהצלה מדליקה מותר ללבוש הרבה בגדים?

מסביר רבא: מותר לעשות רק כדרך שעושה בחול:

בבגדים – אפשר ללבוש ביום חול גם כמה בגדים, לכן אפשר גם בהצלה,
בתפילין – אי אפשר ללבוש ביום חול כמה תפילין, לכן אי אפשר בהצלה.

(ואילו ר"ג – זה מלבוש, ולא צריך כמו ביום חול).

(דילוג מאמצע צה: עד 9-)

הסבר 2 –

גם ת"ק לא מצריך שיהיה כמו בחול,
אלא פשוט חולק על רב שמואל, ולדעתו יש מקום רק לזוג אחד.

(ואילו ר"ג (כאמור) – יש מקום לשני זוגות).

[לסיכום אפשרות א: לפי כולם זה מלבוש ולא מצווה –
ר"ג (שניים) – זה מלבוש, ולא צריך כמו בחול, וזה מוגבל ל2 כי אין מקום.
ת"ק (אחד) – או כי צריך כמו בחול, או כי אין מקום ליותר מ1].

(צה: 6-)

קבוצה ב – לת"ק זה מצווה, ומגביל משום "בל תוסיף",

ואילו לר"ג זה נשאר מלבוש.

מה המחלוקת?

1. לת"ק זו מצווה ולר"ג זה רק מלבוש.
2. לשניהם זה מצווה, אבל כאן הוא הרי לא התכוון למצווה לכן:
   לת"ק מצוות לא צריכות כוונה – זה מצווה ויש בל תוסיף,
   לר"ג – או שמצוות צריכות כוונה, או שלפחות בבל תוסיף צריכות כוונה,
   ולכן כאן לא נחשב בל תוסיף.
3. לשניהם שבת לאו זמן תפילין, ובכ"ז:
   לת"ק עובר על בל תוסיף גם כשזה לא הזמן של המצווה,
   ולר"ג לא עובר.

דחייה:
ודאי שאין בל תוסיף שלא בזמן המצווה!
כי אם היה:

1. ר"מ היה אוסר גם זוג אחד
2. היו לוקים על שינה בסוכה בשמיני עצרת!

[1] כך לרוב הראשונים, שבשלב הזה מבינים שזה לא מצווה אלא משום מלבוש, אך ראה רש"י.