הדף היומי – עירובין דף לח

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי עירובין דף לח

(לח. במשנה – לט. במשנה)

עירוב בשבת ויו"ט צמודים

א. משנה וברייתות:

משנה וברייתא א (לח. באמצע אזור הגמרא) – מחלוקת חכמים ור"א

ברייתא ב(לח. 3-) – מחלוקת רבי, ר"י ורשב"ג

(לח: 4+)

ב. פסיקת רב –
מצד אחד – הלכה כר"א ששתי קדושות הן
וכן אמרו ארבעה זקנים, וביניהם רשב"ג ורי"ש ברי"ח ב"ב.

1. 1.והרי אמרו להפך?
   הוא משנה את הגירסה בברייתא ושם אותם יחד עם רבי.
2. 2.שיחשב גם את רבי?
   רב קיבל מרבותיו שרבי רק הביא את דעת ר"א, אך הוא עצמו לא סובר כך (ואילו רשב"ג ורי"ש כן).
3. 3.על עצם הדין: מקשה רב חסדא שרב אמר שביצה נולדה בזה אסורה בזה, כיום אחד!

תשובת רבה – אסור מדין הכנה.

חלק ג – איסור הכנה מיו"ט לשבת

מקור: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו".

קושיות:

(לח: באמצע)

1. 1.במשנתנו – איך מוליך ומניח עירוב בסוף יו"ט בשביל השבת?

תשובה:
אין בעיה לא של אמירה ולא של קניית השביתה (כי כבר אמר והניח העירוב לפני יו"ט, ועכשיו רק מחזיר ללא אמירה).היכולת לקנות ללא אמירה היא כי קניית העירוב היא ב"תחילת היום" (כניסת שבת).

קשה – למה לא מערבין ב"לגין"? (יין מעשר, שאמר עליו שיהיה תרומת מעשר לכשתחשך), הרי העירוב חל גם משתחשך?
תשובה – אכן עקרונית מספיק שיהיה ראוי לכשתחשך, אך מעשית מריך שיהיה ראוי לאכילה לפני כן, אחרת אינו ראוי בפועל.

קשה – אם צריך שיהיה ראוי מבעוד יום, איך לר"א מערב לשני כיוונים שונים, הרי לפני כניסת היום השני אינו יכול להגיע לעירובו (כי הוא מחוץ לתחום של היום הראשון).

תשובה – מדובר שהעירובים מרוחקים רק 1000 מהעיר, וממילא יכול להגיע.

(לח: 13-)

1. 2.קשה מרב יהודה – איך קונה ברגליו שביתה ביו"ט לשבת?
   (כאן א"א לומר כבקושיא 1, שכיון שהיה שם לפני שבת לא נחשב שעשה משהו חדש בשבת, כי האדם מטבעו זז, וברגע שהלך הביתה ביו"ט, כשחוזר זה משהו חדש).

תשובה – גם כאן מדובר שמערב ברגליו בשתיקה, ובזה אין בעיית הכנה.

1. a.ואפשר לערב בשתיקה לרי"ח בן נורי שעירוב לא צריך כוונה, ואפילו לרבנן שצריך (כאן יש לו כוונה, בניגוד לישן).
2. b.קשה – תניא – לא יהלך אדם (גם בשתיקה) לסוף שדהו לידע מה היא צריכה ("ממצוא חפצך ודבר דבר").

תשובה – שם מוכח שזה בשביל מחר, כאן מי שרואהו יחשוב שלימודו או חמורו הובילוהו לשם.