הדף היומי – עירובין דף יז

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר

סיכום דף יומי עירובין דף יח

(יז. רבע עליון – יז: סוף פרק מבוי)

חלק א – כשמספר האנשים בשיירה השתנה באמצע שבת

(זה משנה לר"י וריס בר"י שאם מדובר ב3 אנשים ומעלה הדין קל יותר לגבי מחיצה גרועה (שתי או ערב)).

מחלוקת רב הונא ורב יצחק –

דעה אחת – הולכים לפי כניסת שבת.

דעה שנייה – לפי המצב העכשווי, והדין יכול להשתנות באמצע שבת.

הערות:

1. רב הונא הוא זה שהולך לפי כניסת שבת –
   שאם שתי חצרות עשו עירוב על סמך חלון ביניהן, והחלון נסתם באמצע שבת – עדיין מותרים בטלטול – כי הולכים לפי כניסת שבת.
2. זו מחלוקת תנאים –
   מבוי שבכניסת שבת היה לו לחי או קורה ובאמצע שבת נפלו –

ר"י – מותר, לפי כניסת שבת

רי"ס – אסור, כי הולכים לפי עכשיו.

דחייה – אין תלות בין המחלוקות, כי ייתכן להגדיר את אחד מהשינויים כחשוב יותר, ושדווקא בו נלך לפי עכשיו.

(יז. 2- מהמשנה)

חלק ב – דעת חכמים במשנה לגבי מחיצה גרועה (שתי או ערב)

לכאורה שניהם מתירים הכל גם ליחיד?

תשובה:

חכמים בתחילת המשנה – מתירים גם ליחיד, אבל רק במדבר.

חכמים בסוף – מתירים גם ליחיד, ואפילו במקום יישוב.

(יז. במשנה)

חלק ג – הקלות על מחנה צבאי

• א. לקחת עצים.

והרי לכולם מותר (תנאי יהושע)?

תשובה – יש הבדל:

1. יהושע התיר רק היזמי והיגי ולא עצים ממש.
2. יהושע התיר רק מחוברים.
3. יהושע התיר רק לחים.

• ב. בברייתא – לחנות בכל מקום.
• ג. בברייתא – מי שנהרג נקבר במקומו.

והרי זה נכון לגבי כל מת מצווה?
תשובה – כאן הכוונה גם לחייל שאינו מת מצווה.

[ואגב, לגבי מת מצווה, הרי בברייתא מזיזים אותו מהדרך הראשית?
תשובה – שם זה כי הוא יגרום לטומאה לכהנים והולכים עם טהרות].

• ד. פטורים מנטילת ידיים.

אך במים אחרונים חייבים (מלח סדומית).

[האם מי שרק מודד מלח צריך נטילה? ברור].

(יז: שליש)

• ה. מותר להם לאכול דמאי.
• ו. פטורים מעירוב חצרות ומותרים לטלטל בין אזורים שונים של רה"י.

אבל: דבי ר' ינאי – בתחומים אסורים, וצריכים עירוב תחומים, כי זה דאורייתא (ר"ע).

פסוק – אל יצא איש ממקומו (לר"ע – 2000 אמה, בירושלים – גם לרבנן ב12 מיל).

ר' חייא – אפילו לוקים על זה.

והרי הפסוק גם מלמד על איסור הוצאה, ובהוצאה יש מיתה, אז איך לוקים על לאו הניתן למיתת בי"ד?

תשובה – עדיין פשט הפסוק הוא על יציאה, ובזה אין מיתת בי"ד, ויש מלקות.