לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(מח. שורה 9 – מח: 3-)
המשך דיני זימון
א. כמה מתוך העשרה צריכים לאכול לחם?
A. בעשרה
רב – מספיק 9.
רב יהודה לר' זירא – גם 7,8
לגבי 6
ר' זירא – חשב שאולי לא (אולי צריך רוב ניכר)
ר' ירמיה – כן (מספיק רוב).
B. בשלושה
רשב"ג ורבא – מספיק שטבל בציר, גרוגרת, וכד' – מצטרף.
רי"ף – דווקא בעשרה, תוס' ורא"ש – גם בשלושה.
C. האם המזמן עצמו יכול רק לשתות יין?
שמעון בן שטח – כן (בסיור עם ינאי המלך),
ר' חייא ב"א – רי"ח – לא, אלא צריך לאכול כזית דגן, ומה שרשב"ג אמר שמספיק גרוגרת – זה להצטרף אך לא להוציא.
(מח: 7+)
ב. תוקף ונוסח ברכת המזון
חשוב להפריד בין שתי שאלות1 –
המקור – שהוא מדאורייתא, ויש חיוב לברך על שלושה נושאים (המזון, הארץ וירושלים), אך ללא נוסח מסוים.
והנוסח – שבו יש שלבים רבים החל מהתנ"ך (כפי שנלמד כאן – A) ועד האמוראים (כפי שנלמד בדף הבא)
A. רב נחמן –
(רשב"א – הכוונה לנוסח, לא למקור החיוב)
הזן – משה,
הארץ – יהושע,
בונה ירושלים – דוד ושלמה,
הטוב והמטיב – כנגד הרוגי ביתר.
B. ברייתא א –
סוקרת את סדר הברכות כנ"ל,
ולגבי "רצה" של שבת:
חכמים – באמצע ברכת הנחמה (ירושלים) בדווקא.
ת"ק – באמצע ברכת הנחמה, אך בדיעבד גם בארץ.
ר"א – או בנחמה או בארץ.
C. ברייתא ב – המקור מהתורה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך",
| זימון | הזן | ארץ | ירושלים | הטו"מ | |
| ת"ק | אלוקיך (דאורייתא) | וברכת | על הארץ | הטובה | אשר נתן לך |
| רבי | גדלו לה' איתי (אסמכתא, וזה דרבנן), וראינו עוד מקורות בדף מו. | כנ"ל | כנ"ל | כנ"ל | ביבנה |
(מח: רבע תחתון)
נספח –
ברייתא ב' מביאה מקורות לעוד שלושה סוגי ברכות, שלפי אחת הדעות לומדים מהפסוק הנ"ל.
א. ברכה לפני (מלבד המקורות בדף לה.)
1. ת"ק – קל וחומר מאחרי
2. רבי – אשר נתן לך (משנתן חל, ברך),
3. ר' יצחק – וברך את לחמך ואת מימך
4. ר' נתן – משאול – כי הוא יברך הזבח, אחרי כן יאכלו הקרואים (ברכת מצוות אכילת הזבח)
ב. ברכת התורה (מלבד מה שראינו בדף כא.)
1. רי"ש – קל וחומר מחיי עולם לחיי שעה.
2. ר' חייא בר נחמני – רי"ש – גזירה שווה מברכת המזון ("אשר נתן לך" – "ואתנה לך את לוחות האבן")
3. ר' יהודה ב"ב – "על הארץ הטובה" – מיותר ונלמד לתורה ("כי לקח טוב")
ג. ברכה על הרעה מעין הטובה
ר"מ – ה' (רחמים) אלוקיך (דין)… אשר נתן לך
1 הרשב"א כאן: הא דאמרי' משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו', ק"ל והא קיי"ל בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו, וי"ל דמטבען הוא שטבעו להן, דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה, ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה…
תגובה אחת
בדף יש משמעות שהתורה היא "מזון"; מזון הנשמה, ולכן מובן ללמוד ברכה על התורה מברכה על המזון.