לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(מז. שורה 11 – מח. שורה 9)
א. המשך מנהגי/דיני הסעודה
- רב – המסובין לא יאכלו/יטעמו עד שיטעם הבוצע.
- ברייתא – כשאוכלים מקערה אחת:
o שניים ממתינין זל"ז, שלושה לא.
o הבוצע לוקח מהקערה ראשון (ויכול לכבד אחר).
- רבב"ח – הבוצע לא יאכל עד שהעונים (רב חסדא – רוב
העונים) יאמרו אמן (זה חלק מהברכה).
למה מספיק רוב? כי מי שמאריך יותר מדי טועה.
[אגב – דיון לגבי "אמן"
1. ארוכה –
רב חסדא (כאמור) – טעות, בן עזאי – מאריכין ימיו (וסביר שאינם חולקים, ותלוי
כמה ארוך).
2. לא: חטופה (בהתחלה), קטופה (בסוף), יתומה, מהירה מדי.
3. בן עזאי – קללות למי שעובר על הנ"ל, ואריכות ימים למי שמאריך.
המשך זיני זימון
(מז. שליש תחתון למשך 10 שורות)
ב. שכאחד הצטרף מאוחר לסעודה
1. האם מצטרף לזימון?
אם השניים עדיין אוכלים – מצטרף.
אם סיימו –
רב – לא יכול להצטרף,
שמואל – כל עוד יש עדיין פוטנציאל שהשניים יכאלו עוד, מצטרף (לא
הסיחו דעתם מהסעודה).
2. האם החדש הוא המזמן?
רב אחא לתלמידי רב – לא, אלא יש עדיפות למי שהיה בהתחלה.
ג. על אלו מאכלים ואנשים מזמנים?
העיקרון במשנה הוא שמזמנים רק על דבר המותר באכילה, וכאן
נפרש את החידוש לכל אחת מהדוגמאות במשנה ונדלג על הקטע של עם הארץ (מז: שליש –
אמצע).
מזמנים (מז. שליש תחתון) | הסבר/חידוש | לא מזמנים (מז: באמצע) | הסבר/חידוש |
מאכלים | |||
דמאי | הסבר | טבל | חידוש – אפילו טבל דרבנן (עציץ שאינו נקוב). |
מע"ר שניטלה תרומת מעשר | חידוש (אביי – אך אחרי המירוח בכרי לא, כי אז כבר התחייב בתרומה | מע"ר שלא ניטלה תרומתו | חידוש – שהקדימו בכרי, היינו חושבים שגם כאן יש פטור |
מע"ש והקדש שנפדו | חידוש | מע"ש והקדש שלא נפדו | חידוש – שנפדו לא טוב: 1. במע"ש – על אסימון (לא צורה). 2. בהקדש – על גבי קרקע. (יש דעות בתנאים שמועיל, והחידוש של משנתנו שאינו מועיל). |
אנשים | |||
שמש שאכל כזית | חידוש | שמש שאכל פחות מכזית | אין חידוש, והובא אגב הרישא. |
כותי | והרי הוא עם הארץ? 1. אביי – בכותי חבר. 2. רבא – כותי אינו עמ"ה (לפי הגדרת רבנן להלן שעמ"ה לא | נכרי | חידוש – אפילו שמל ולא טבל (כרי"ח). |
ברייתא – עם הארץ | (ת"ח עם עם הארץ, כי אינו ראוי שיאכלו איתו, אך שלושה עמי | ||
נשים עבדים וקטנים | אך רב אסי – קטן מצטרף, ומבארים שהוא כריב"ל – שהכוונה שמצטרף לעשרה. וכן עבד (לא רק לזימון). (ומקשים מכך שר"א היה צריך לשחרר את עבדו בשביל מניין. | ||
השלמות:
א. עוד צירופים לשלושה או עשרה
(מז: 7-)
1. רב הונא – בהתחלה – ארון עם ס"ת לעשרה.
ר"נ – והרי אינו איש!
בסוף – תשעה, כשנראים כעשרה.
2. רבי אמי – בהתחלה – שבת מצטרפת לשלושה,
ר"נ – והרי אינו איש!
בסוף – שני ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה.
3. רי"ח – קטן פורח (קטן מ13 שהביא 2 שערות)
וכן בברייתא.
אך הגמרא – אין הלכה ככל אלו (יש מחלוקות בראשונים מה באו לשלול כאן),
אבל – ר"נ: קטן (תוס' – פורח) שיודע למי מברכים מצטרף לשלושה (ומדגימים מאביי
ורבא שידעו איפה הקב"ה בילדותם).
ב. מי נחשב עם הארץ
(מז: רבע – אמצע)
ברייתא א –
- ר"מ – שאינו אוכל חולין בטהרה
- חכמים – שאינו מעשר
ברייתא ב –
- ר"א – שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית
- ר' יהושע – שאינו מניח תפילין
- בן עזאי – שאין לו ציצית
- ר' נתן – שאין לו מזוזה
- ר' נתן בר יוסף – שאינו מגדל את בניו לת"ת
אחרים – שלא משמש ת"ח, וכן ההלכה (רש"י – לומד מהם סברות הדינים, כלומר
גמרא)
ואגב זה מובא סיפור שרמי בר חמא לא צרף לזימון את רב מנשיא בר תחליפא כי חשב
שהוא עם הארץ (שלא שימש ת"ח) ונענש על כך ונפטר, כי:
1. רב מנשיא כן שימש.
2. אמנם הוא עצמו לא שימש, אך הקשיב לאלו שכן ולכן ידע את ההלכה הנכונה ונחשב
ת"ח.
4 תגובות
יישר כח !!
מצינו כמה שיטות איך להגדיר גדרה של עם הארץ גבי זימון. רבי נתן בר יוסף אומר מי שאינו מגדל בניו לת"ת, ויש לדקדק שרק בשיטה זו מובא בעל המימרא בצירוף שם אביו; לרמז שצריך לגדל הבן לתורה.
שלום רב,
יישר כוח גדול!
שאלה על סיכום דף מז: האם ניתן ביטוי לקביעת הגמרא, "והלכתא: גדול מברך אף על גב דאתא לבסוף"? קביעה זו המשנה את הוראתו של רב אחא, ש"עיקר שבסעודה מברך".
תודה רבה ויישר כוח.
החל מדף מ"ד השיעור לא מופיע באפליקציית ספוטיפיי. אודה לך מאוד אם תוכל לבדוק את העניין.
שוב תודב!