הדף היומי – מסכת ברכות דף טו

(טו. במשנה – טו: שליש תחתון)

הקורא ולא השמיע לאוזנו

(ראינו ביג. לרבי צריך (שמע) לרבנן לא. כאן המחלוקת המקורית).

א. הדעות והמקור-
ר' יוסי – לא יצא ("שמע")
ת"ק (ר"י) – יצא (שמע – בכל לשון. ורי"ס לומד את שני הדינים משמע).

ב. השוואה לתחומים אחרים:

1. שמע
   רי"ס – לא יצא
   ר"י – יצא

שתי הבנות בר"י:

1. לכתחילה ("הקורא" – להודיעך כוחו דר' יוסי)

2. רק בדיעבד (הקורא).

1. a. משנה – תרומת חרש (הברכה דרבנן) – רק בדיעבד

שתי אפשרויות:

1. רי"ס – בשמע זה דאורייתא לכן לא יצא, כאן זה דרבנן ולכן בדיעבד יצא
2. ר"י – בשמע דיעבד, וגם פה דיעבד.

b. (משנה) מגילה על ידי חרש שו"ק – לא יקראו (ור"י מכשיר קטן).

שתי אפשרויות:

1. רי"ס – ולא יקראו גם בדיעבד.
2. ר"י – ולא יקראו לכתחילה, אבל בדיעבד כשר.

1. ברכת המזון בלבו (דאורייתא) – רק בדיעבד

אפשרויות:
כרי"ס לא יתכן, כי בדאורייתא לא יצא.
אלא ר"י – אם סובר שבשמע זה בדיעבד.

1. ר"י בן ר"ש ב"פ – חרש תורם לכתחילה

רק ר"י – בהנחה שהוא מתיר לכתחילה.

1. ר"י בשם ר"א ב"ע – בשמע צריך להשמיע (אך בדיעבד יצא).

ר"מ – לכתחילה לא צריך.

יוצא שC ו-D לא מסתדרים.

תשובות:

1. ר"י מתיר לכתחילה (D), ו-C  זה ר"י בשם ר"א בן עזריה (E) שדורש שלכתחילה ישמיע ("צריך").
2. ר"י כרבו – רק בדיעבד (C), ו- D זה ר"מ שמתיר לכתחילה (E).

בגמרא הסוגיא מובאת בשני מהלכים מקבילים:

מהלך ראשון – מתייחס לB1.

מהלך שני – (טו. 3-) מתייחס לB2.

לגבי B2 יש דיון ביניים, שמקשים על ההבנה שזה ר"י:

1. קטן גם לא בדיעבד (תשובה – הא כדאיתא והא כדאיתא).
2. ר"י מוזכר בסיפא (תשובה – חסורי מחסרא).

ג. רב חסדא –
הלכה כר"י בשם ר"א ב"ע והלכה כר"י – שלכתחילה צריך להשמיע ובדיעבד לא.
(וכן ר' טבי-ר' יאשיה – הלכה להקל).

ד. גישה שונה –             רב יוסף – אין השוואה בין קריאת שמע לשאר
מחלוקת רי"ס ור"י רק בקריאת שמע,
אבל בשאר לפי שניהם:

1. לא יצא.
   קשה: ברכהמ"ז יצא בדיעבד (וכן ראינו במגילה ותרומה).
2. יצא.