הדף היומי – מסכת ברכות דף יד

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ברכות לחץ כאן

סרטון דף יומי

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(יג: 7 מלמטה – טו. במשנה)

חלק א – הפסקות

א. הפסקות בק"ש וברכותיה

A. הקדמה
מיקום וסוג ההפסקה – מהחמור לקל:
אמצע, פרקים
שואל, משיב
כל אדם, כבוד, יראה.
B. הדעות

שואל

משיב

באמצע

יראה

ר"י – כבוד

ר"מ – "ומשיב"

בפרקים

כבוד

ר"י – כל אדם

ר"מ – "ומשיב".

C. למה התכוון ר"י ב"ומשיב":
אם לדרגה מתחת – זה כר"י,
אם לאותה דרגה – זה ברור! תשובה – לאותה דרגה, ונוסיף "ואין צריך לומר…".

ב. הפסקות בהלל ומגילה

שאלו את ר' חייא האם פוסק. ההתלבטות:

כן – קל וחומר מק"ש שהיא דאורייתא ("פוסק ואין בכך כלום")
לא – פרסומי ניסא עדיף

ר' חייא – פוסק (כמו ק"ש),
רבה (לפי הרמ"א) – בימים שגומרים הלל – כמו ק"ש, כשאין גומרים – אמצע=פרקים.

וזה שרבינא לא פסק באמצע בשביל לומר שלום לרב בר שבא, זה כי יחסית אליו אינו חשוב.

אגב:

(סוגיא דומה במבנה לסוגיא הקודמת) –
שאלו את ר' אמי אם בתענית יחיד מותר לטעום. ההתלבטות:

כן – לא קיבל עליו טעימה,
לא – כן קיבל עליו הנאה.

ר' אמי – טועם ואין בכך כלום, וכן בברייתא (ר' אמי ור' אסי – עד רביעית).

ג. רב – אסור להקדים שלום לחברו לפני התפילה

A. מקור – "חידלו לכם מן האדם… כי בַמֶה נחשב הוא" (רב – מלשון במה, שמואל – במה חשבתו לזה ולא לאלו-ה).

B. קושיא ממשנתנו – הרי אצלנו שואל שלום לפני שהתפלל?
תשובת ר' אבא – האיסור דוקא במשכים לפתח חברו.

C. עוד באותו הקשר – רב אידי בר אבין – בכלל אסור לעשות חפציו לפני התפילה, וקודם יתפלל ואז יצא לדרך ("צדק לפניו יהלך, וישם לדרך פעמיו").

D. (אגב הזכרת ר' יונה-ר' זירא (בגירסא שלנו ר' יונה הראשון בסוגריים)) –
"ושבע ילין בל יפקד רע" –
ר' יונה-ר' זירא – אם לן 7 ימים ללא חלום – רע,
ר' חייא-רי"ח – אם לן שבע מדברי תורה, לא יקבל בשורה רעה.

ד. אלו הן בין הפרקים
A. בין ויאמר לאמת ויציב –
ת"ק – נחשב "בפרקים", ר"י – לא יפסיק.

ר' אבהו-רי"ח –
1. הלכה כר"י.
2. טעמו – וה' אלוקים אמת.
3. חוזר ואומר אמת, רבה – לא חוזר.

כיון שהזכרנו ויאמר-אמת –
B. אמירת "ויאמר" בלילה
ראינו ביב: (שיעור על יד, חלק א, ב) מחלוקת האם מזכירין יציאת מצרים בלילות, כאן מניחים שיוכל להזכיר את מצרים בברכת אמת ואמונה.

1. במשנה – ר' יהושע בן קרחה – "ויאמר" נוהג ביום בלבד.

2. רב – לא יתחיל, ואם התחיל – גומר.

3. במערבא – אמרו רק את ההתחלה והסוף, ורב יוסף שיבחם.

מקשה אביי – והרי רב אמר שאם התחיל גומר?
תשובת רב פפא – זה לא נחשב התחלה.
ואילו רב – כיוון שהגיעו ל"ואמרת אליהם" זה נחשב התחלה, ולכן אנו כיוון שהתחלנו – מסיימים.

4. חייא בר רב – רק אם אמר את "ויאמר", אומר את ברכת אמת.

קשה – מה עם יציאת מצרים?
תשובה – אומר ניסוח אחר להודות על יציאת מצרים.

חלק ב – סדר הפרשיות

א. שני הסברים
ר' יהושע ב"ק

שמע – עומ"ש, והיה – עול מצוות, ויאמר – רק בלילה.
רשב"י ("חדא ועוד קאמר") –
שמע – ללמוד ללמד ולעשות, והיה – ללמד ולעשות, ויאמר – לעשות.

ב. השלכה (בהוה אמינא) – סדר תפילין וק"ש
מסופר על רב שהקדים ק"ש לתפילין

קשה (בגמרא הסדר הפוך):

  1. a. רב חייא בר אשי העיד שהקדים תפילין לק"ש!

תשובה – אולי זה לפני זמן ק"ש (וחידוש של רב חייא היה שבירך ברכת התורה גם ללימוד משנה).

  1. b. בברייתא (לגבי חופר קבר) – קודם תפילין ואז ק"ש,
    תשובות:
  2. רב כר' יהושע ב"ק שקודם יקבל עומ"ש ואז מצוות.
    דחייה – ר' יהושע בן קרחה דיבר על קריאת הפרשיות, לא על עשייה בפועל.
  3. אכן רב לא סובר כך, ובאותו מקרה השליח אחר להביא לו את התפילין.

ואכן – מי שקורא ק"ש ללא תפילין –
עולא – עדות שקר,
רי"ח – כמו עולה ללא מנחה, זבח ונסכים.

ג. אגב, נטילת ידיים לפני ק"ש ותפילה

A. החשיבות –
כאמור, רב נטל ידיו,
ורי"ח – זוהי קבלת עומ"ש שלימה, וכאילו הקריב קרבנות.

B. אם אין לו מים
רבא: לק"ש – כל מידי דמנקי  (וכן רב חסדא קילל את מי שמחפש מים על חשבון זמן ק"ש).
לתפילה – בדרך – פרסה, מחוץ לדרך – מיל.

(יג: 7 מלמטה – טו. במשנה)

חלק א – הפסקות

א. הפסקות בק"ש וברכותיה

A. הקדמה
מיקום וסוג ההפסקה – מהחמור לקל:
אמצע, פרקים
שואל, משיב
כל אדם, כבוד, יראה.
B. הדעות

שואל

משיב

באמצע

יראה

ר"י – כבוד

ר"מ – "ומשיב"

בפרקים

כבוד

ר"י – כל אדם

ר"מ – "ומשיב".

C. למה התכוון ר"י ב"ומשיב":
אם לדרגה מתחת – זה כר"י,
אם לאותה דרגה – זה ברור! תשובה – לאותה דרגה, ונוסיף "ואין צריך לומר…".

ב. הפסקות בהלל ומגילה

שאלו את ר' חייא האם פוסק. ההתלבטות:

כן – קל וחומר מק"ש שהיא דאורייתא ("פוסק ואין בכך כלום")
לא – פרסומי ניסא עדיף

ר' חייא – פוסק (כמו ק"ש),
רבה (לפי הרמ"א) – בימים שגומרים הלל – כמו ק"ש, כשאין גומרים – אמצע=פרקים.

            וזה שרבינא לא פסק באמצע בשביל לומר שלום לרב בר שבא, זה כי יחסית אליו אינו חשוב.

אגב:

(סוגיא דומה במבנה לסוגיא הקודמת) –
שאלו את ר' אמי אם בתענית יחיד מותר לטעום. ההתלבטות:

כן – לא קיבל עליו טעימה,
לא – כן קיבל עליו הנאה.

                                ר' אמי – טועם ואין בכך כלום, וכן בברייתא (ר' אמי ור' אסי – עד רביעית).

ג. רב – אסור להקדים שלום לחברו לפני התפילה

A. מקור – "חידלו לכם מן האדם… כי בַמֶה נחשב הוא" (רב – מלשון במה, שמואל – במה חשבתו לזה ולא לאלו-ה).      

B. קושיא ממשנתנו – הרי אצלנו שואל שלום לפני שהתפלל?
תשובת ר' אבא – האיסור דוקא במשכים לפתח חברו.

C. עוד באותו הקשר – רב אידי בר אבין – בכלל אסור לעשות חפציו לפני התפילה, וקודם יתפלל ואז יצא לדרך ("צדק לפניו יהלך, וישם לדרך פעמיו").

D. (אגב הזכרת ר' יונה-ר' זירא (בגירסא שלנו ר' יונה הראשון בסוגריים)) –
"ושבע ילין בל יפקד רע" –
ר' יונה-ר' זירא – אם לן 7 ימים ללא חלום – רע,
ר' חייא-רי"ח – אם לן שבע מדברי תורה, לא יקבל בשורה רעה.      

ד. אלו הן בין הפרקים
A. בין ויאמר לאמת ויציב –
ת"ק – נחשב "בפרקים", ר"י – לא יפסיק.

ר' אבהו-רי"ח –
1. הלכה כר"י.
2. טעמו – וה' אלוקים אמת.
3. חוזר ואומר אמת, רבה – לא חוזר.

כיון שהזכרנו ויאמר-אמת –
B. אמירת "ויאמר" בלילה
ראינו ביב: (שיעור על יד, חלק א, ב) מחלוקת האם מזכירין יציאת מצרים בלילות, כאן מניחים שיוכל להזכיר את מצרים בברכת אמת ואמונה.

1. במשנה – ר' יהושע בן קרחה – "ויאמר" נוהג ביום בלבד.

2. רב – לא יתחיל, ואם התחיל – גומר.

3. במערבא – אמרו רק את ההתחלה והסוף, ורב יוסף שיבחם.

מקשה אביי – והרי רב אמר שאם התחיל גומר?
תשובת רב פפא – זה לא נחשב התחלה.
ואילו רב – כיוון שהגיעו ל"ואמרת אליהם" זה נחשב התחלה, ולכן אנו כיוון שהתחלנו – מסיימים.

4. חייא בר רב – רק אם אמר את "ויאמר", אומר את ברכת אמת.

קשה – מה עם יציאת מצרים?
תשובה – אומר ניסוח אחר להודות על יציאת מצרים.        

חלק ב – סדר הפרשיות

א. שני הסברים
ר' יהושע ב"ק

שמע – עומ"ש, והיה – עול מצוות, ויאמר – רק בלילה.
רשב"י
("חדא ועוד קאמר")
שמע – ללמוד ללמד ולעשות, והיה – ללמד ולעשות, ויאמר – לעשות.

ב. השלכה (בהוה אמינא) – סדר תפילין וק"ש
מסופר על רב שהקדים ק"ש לתפילין

קשה (בגמרא הסדר הפוך):

a.       רב חייא בר אשי העיד שהקדים תפילין לק"ש!

תשובה – אולי זה לפני זמן ק"ש (וחידוש של רב חייא היה שבירך ברכת התורה גם ללימוד משנה).

b.      בברייתא (לגבי חופר קבר) – קודם תפילין ואז ק"ש,
תשובות:

1.      רב כר' יהושע ב"ק שקודם יקבל עומ"ש ואז מצוות.
דחייה – ר' יהושע בן קרחה דיבר על קריאת הפרשיות, לא על עשייה בפועל.

2.      אכן רב לא סובר כך, ובאותו מקרה השליח אחר להביא לו את התפילין.

ואכן – מי שקורא ק"ש ללא תפילין –
עולא – עדות שקר,
רי"ח – כמו עולה ללא מנחה, זבח ונסכים.

ג. אגב, נטילת ידיים לפני ק"ש ותפילה

A. החשיבות –
כאמור, רב נטל ידיו,
ורי"ח – זוהי קבלת עומ"ש שלימה, וכאילו הקריב קרבנות.

B. אם אין לו מים
רבא: לק"ש – כל מידי דמנקי 
(וכן רב חסדא קילל את מי שמחפש מים על חשבון זמן ק"ש).
לתפילה – בדרך – פרסה, מחוץ לדרך – מיל.

6 תגובות

  1. תיקון קל
    כנראה מבחבול אמרת רבי יהודה במקום רבי מאיר ( במשבצת 2 1 ר"מ אותה דרגה ) בתחילת השיעור.

  2. RE: הדף היומי – מסכת ברכות דף יד
    שלום אורי
    השיעור נתקע מ"ס פעמים למרות שטענתי את הדף מחדש.
    איך אפשר לפתור את הבעיה?
    תודה

  3. שגיאה קטנה + תודה עצומה
    בתרשים אחרי 'סדר הפרשיות' רשום ברבי יהושע ב"ק שויאמר רק בלילה וצריך להיות רשום רק ביום

    תודה רבה על השיעורים המדהימים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.