מסכת בבא קמא דף צג

לעילוי נשמת שלמה זלמן בן משה אלימלך אנגרמן ז״ל,
אביה של אחת הלומדות.
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא קמא דף צג

(צג. 5+ עד צג: 6-)

חלק א – אגדתא

א. אמר רב חנן: המוסר דין על חברו לה' – הוא נענש תחילה

למה מובא כאן – (מובא אגב השאלה/אמירה הראשונה של רבא (צב.) שכל המבקש רחמים על חברו הוא נענה תחילה, אז כאן מובאת האמירה ההפוכה לזה)

מקור – "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ" (בראשית טז, ה) – ושרה מתה לפני אברהם,

הגבלה – אם לא יכל לקבל סיוע מבית הדין, אז זה בסדר שמסר דינו לשמיים

עוד אמירות דומות:

ר' יצחק – אוי לו לצועק יותר מלנצעק (שיענש לפניו)
תניא נמי הכי – "אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" – ה' שומע לצועק, אבל ממהרין להעניש את הצועק לפני שמענישין את הנצעק.

(צג. שליש)

ב. מאמר נוסף של ר' יצחק – לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך

(עוד מאמר על אברהם ושרה, וגם כאן רואים את הכח של האדם להזיק בדבריו)

מקור – שאבימלך קילל את שרה – " הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם" – שהואיל וכיסית את זה שאת נשואה, זרעך יהיה כסוי עיניים (יצחק, שנהיה עיוור).

ג. עוד מאמר קשור – ר' אבהו – לעולם יהא מהנרדפים ולא מן הרודפים

(קשור לזה שלא ימסור דינו לשמיים, אלא יקבל את הסבל או ילך לבי"ד)

מקור – שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה, ודווקא אותם מקריבים על המזבח.

(צג. באמצע)

חלק ב – האומר סמא את עיני / קרע את כסותי

א. הדינים

אם רק אמר סמא עיני/קרע כסותי – חייב,

אם אמר "על מנת לפטור" –

סמא עיני – בכל זאת חייב,
קרע כסותי – פטור.
(וגם פצעני (צער) – פטור (בברייתא בהמשך).

ב. מה ההבדל בין העין לכסות?

רבא – על הגוף לא באמת מוחל, על הכסות מוחל.

דוחה רב אסי – דתניא – "פצעני על מנת לפטור – פטור",
והרי לפי זה גם על צער הגוף לא מוחל!

רב אסי ור' אושעיא – עקרונית מוחל בהכל (כסות, צער, ועין),
אלא שבעין לא יכול למחול בגלל פגם משפחה.
ר' יוחנן (וכן בברייתא) – באמת יכול למחול על הכל,
אלא שזה תלוי איך אמר את כן/לא – האם בתמיהה או רגיל, כלומר –

לגבי העין (שנחשב שלא מחל) המקרה הוא –

הניזק אמר למזיק סמא את עיני,
המזיק שאל – "על מנת לפטור?"
והניזק אמר "הן?!" – זה לא מחילה.

אך לגבי הכסות והצער (שנחשב שמחל) המקרה הוא –

הניזק אמר למזיק קרע את כסותי,
המזיק שאל – "על מנת לפטור?"
והניזק אמר "לא?!" – וזה כן מחילה.

(צג. 😎

ג. קרע את כסותי, ולא אמר "על מנת לפטור" –

במשנה – חייב,
בברייתא – פטור

(לגבי הפסוק "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור", ודורשים – "לשמור" ולא לאבד, "לשמור" ולא לקורע, "לשמור" ולא לחלק לעניים,
כלומר לענייננו – רק אם נתן לו על מנת לשמור – חייב אם פשע, אבל אם נתן לו רשות לקורעו – פטור).

תשובות:

במשנה חייב – "דאתא לידיה" –

קודם בא לידו בתורת שמירה, ואז אמר לו שיכול לקורעו – חייב (כי מניחים שסתם אמר את זה כדי לשכנע אותו לשמור ולא לדאוג מדי, אבל באמת לא התכוון שיקרענהו בכוונה, אא"כ אמר "על מנת לפטור")

בברייתא[1] –

רב הונא – כלל לא נתן לו, אלא פשוט אמר לו שיכול לקרוע

דוחה רבה – הרי בברייתא מדובר ב"כי יתן איש… לשמור" – ומשמע שמדובר ב"דאתא לידיה",

אלא רבה – גם כאן אתא לידיה, אבל לא בא לידו בתורת שמירה אלא מראש נתן לו על מנת לקרוע.

(צג. 3-)

ד. אגב הברייתא – הנותן לו כדי לחלק לעניים

בברייתא – "לשמור – ולא לחלק לעניים", כלומר נתן לו על מנת לחלק לעיניים – פטור אם פשע.

אך קשה מזה על רב יוסף – שהפקיד ארנק צדקה אצל אדם, והשומר פשע ונגנב, ורב יוסף חייבו!

ותירץ רב יוסף את עצמו – שעניי פומפדיתא מקבלים קיצבה קבועה, ולכן זה אל כסף כללי אלא נחשב כסף שלהם.

הדרן עלך החובל.

(צג: 1+ פרק הגוזל)

חלק ג – פרק הגוזל

המשנה – שינוי מעשה קונה, ולכן מחזיר כסף ולא את הדבר עצמו (ומשלם כשעת הגזילה)

כלומר:
כשהגניבה בעין – מחזיר אותה כמות שהיא (גם אם מחירה עלה/ירד).
אם הגניבה לא בעין – משלם כסף, כשעת הגניבה (דף סה).
אם הגניבה בעין אלא שהיה שינוי מעשה – החידוש: קנאה, ואפילו שהיא בעין לא מחזיר אותה אלא מחזיר כסף, וכשעת הגניבה (דף סו).

דוגמאות:

שינוי שהגזלן עשה – הגוזל עצים ועשאן כלים, צמר ועשאו בגדים, רחל טעונה צמר וגזזה
שינוי שקרה מעצמו – גזל פרה מעוברת וילדה
שינוי משולב – פרה ונתעברה וילדה, רחל ונטענה צמר וגזזה

גמרא –

א. איזה רמת שינוי קונה –

בהכנת כלים ובגדים יש כמה שלבים:
כלי עץ – שלב א: שיוף בולי העץ, שלב ב: הרכבת העצים לכלי
בגדים – שלב א: ליבון הצמר וטוויתו, שלב ב: אריגת הבגדים.

איזה רמה צריך?

במשנה – שלב ב קונה (הכין כלים והכין בגדים), משמע ששלב א לא קונה (שייף/ליבן)
(כי בהווה אמינא מבינים ששלב ב > שלב א, והשאלה האם גם שלב א קונה?)

ורמינהו – שלב א קונה (שייף או ליבן)

תשובות –
צריך להפוך את מה שחשבנו: שלב א > שלב ב
כי שלב א (שיוף/ליבון) זה שינוי שלא חוזר לברייתו – וקונה מדאורייתא
ואילו שלב ב (הכנת הכלי, אריגת הבגד) – חוזר לברייתו – קונה רק מדרבנן,

וגם למשנה וגם לברייתא שניהם קונים, אלא ש:

אביי –

המשנה – הזכירה שאפילו שלב ב קונה בפנ"ע (מדרבנן – אם גזל עצים משויפים כבר וצמר מלובן והכין כלים/בגד).
ואילו הברייתא – הזכירה רק את שלב א (דאורייתא), אבל באמת גם שלב ב קונה (מדרבנן).

רב אשי – שניהם מזכירים רק שינויים מדאורייתא, שלא חוזרים (שיוף/ליבון),

וכשהמשנה אמרה שהכין כלי/בגד – הכוונה כמו בברייתא – שגזל עצים/צמר לא משויף/מלובן, ועשה שינוי שלא חוזר לברייתו, וכבר בסוף השינוי זה כלי:

הכלי – שייף עצים לבוכאני (עלי למכתש),
הצמר – הכין ממנו נמטי (ךבד) ע"י כבישה בכבש.

(צג: באמצע)

ב. האם ליבון הוא שינוי – לכאורה סתירה:

בברייתא א (הברייתא הנ"ל) – נחשב שינוי (דאורייתא, כי לא חוזר לברייתו)

אך במשנה בחולין (ורמינהו) – גזז צמר וצבע אותו פטור מראשית הגז,
משמע: דווקא צבע, אבל רק ליבן – לא שינוי.

תשובות:

אביי – זו מחלוקת תנאים –

דתניא (ברייתא ב) –
גזז צמר מרחל אחת, ועשה שינוי, כבר לא מצטרף לרחלות האחרות.
איזה שינוי –

טוואו וארגו – שינוי,
ליבנו – ר"ש – שינוי, חכמים – לא שינוי.

אין מחלוקת בין ברייתא א למשנה, אלא זה תלוי ברמת הליבון:

רבא – הברייתא והמשנה כר"ש, אלא ש –

ניפוץ בידיים (הפרדה וניקוי) – לא נחשב שינוי
שימוש במסרק – נחשב שינוי

(ואילו לרבנן – גם מסרק אינו שינוי)

ר' חייא בר אבין – מדובר שכלל לא הפריד אלא ניקה
(תוס' – ובזה גם רבנן ור"ש יסכימו (הם נחלקו לגבי הפרדה, לא לגבי ניקוי כדלהלן))

ניקה במים – לא שינוי (גם לר"ש)
עישון בגופרית – שינוי (גם לרבנן)

(צג: שליש תחתון)

ג. האם צביעה זה שינוי –

ברייתא ג –
טוואו, ארגו – נחשב שינוי,
צבע –
ת"ק – שינוי,
ר"ש ב"י בשם ר"ש – לא שינוי,

וזה קשה –
הרי במשנה בחולין – צביעה > ליבון,
ובברייתא ב ראינו – שלר"ש ליבון זה שינוי,
אז אם ליבון זה שינוי – כל שכן שצביעה זה שינוי, אז איך בברייתא ג ר"ש אמר שלא?

תשובות:

אביי – זו מחלוקת מה ר"ש אמר.
רבא – זה תלוי באיכות הצביעה:

ברייתא ג באיכות פשוטה – צביעה אינה שינוי, כי צביעה ניתן להעביר ע"י צפון (סבון),
המשנה בחולין באיכות גבוהה (קלא אילן) – צביעה נחשבת שינוי לפי כולם, כי לא יורד.

[1] נסביר לפי הרשב"א, ומשמע שבתוס' הסביר אחרת.

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.