חולין דף צז – גמרא דף יומי

Download

{enclose chulin_097.mp3}

(צו: במשנה – צח. מעל האמצע)

תחילת דיני תערובות

המשנה – שני סוגי תערובות:

1. טעם – הולך לפי הטעם.
(הדוגמאות – בישול של: ירך עם גיד הנשה, גיד הנשה עם גידים מותרים, חתיכות איסור עם היתר – הרוטב אסור בנותן טעם).
2. ממשות – במשנה הכל אסור
(דגומאות: גידים, חתיכות).
אנו נעסוק היום רק בטעם.

חלק א – מתי הטעם עובר?

במשנה – בבישול.
ממילא –
א. שמואל – בצלייה הטעם לא עובר.

מקשים – והרי רב הונא אסר גדי שצלאו בחלבו?
תשובה – החלב מפעפע (נחשב לנוזלי).

[ולמה רי"ח התיר גדי בחלבו? "קולף ואוכל עד החלב")
1. היה גדי כחוש.
2. רב הונא ב"י – כליה והחלב שלה ( שיש קרום שמפריד).
3. רי"ח כלל לא התיר, אלא דיבר על מקרה אחר לגמרי – שבתערובת של בישול ניתן לתת לקפילא לטעום.

[כאן נדלג מאמצע צז. עד צז: 4+].

ב. מליחה
שמואל – מליח=רותח, כבוש=מבושל.
ממילא – בשר שנמלח עם גידו – רב אחא בר רב אשי – מותר (כמו צלייה),
אך רבינא אסר והקשו עליו שזה כצלייה ונשאר בקשיא.

חלק ב – איך בודקים אם עבר טעם

א. שיטות הבדיקה –
רבא –
טעימה על ידי כהן (תערובת תרומה בחולין)
טעימה על קפילא (נחתום גוי) (באיסור)
ביטול בשישים (כשאין איך לבדוק או במין במינו שאז הטעם לא מורגש).
במשנה –
(לפני התקנה של 60) – בדיקה על ידי מאכלים אחרים באותם כמויות.

ב. דיונים על השיטות

A. לגבי גוי
1. זה ההסבר השלישי לדברי רי"ח (חלק א, א, 3).
2. עכשיו רבא מבין איך יבדקו אם יש טעם בשר בסיר שאח"כ בישלו בו חלב  – יבדקו ע"י קפילא.

B. בדיקה ע"י מאכל אחר – איזה מאכל?
במשנה – בשר בלפת,
רי"ח – זה דווקא בגיד הנשה, בשאר איסורים – בבצל/קפלוט.
(ולמה לא נחמיר יותר ונבדוק כפלפל? כי אין איסור שנותן יותר טעם מבצל/קפלוט).

C. ביטול בשישים – מה כלול בשישים?
1. ר' חנינא – הכל מצטרף להיתר – גם הקיפה והקדירה
(שני פירושים לקדירה – 1. הקדירה עצמה. 2. לא הקדירה אלא מה שהיא כבר בלעה.
בדף צח. באמצע – רבנן חולקים ולא מצרפים אתמה שבלעה ("אטו היתרא בלעה, איסורא לא בלעה?").
2. רב נחמן – האיסור עצמו לא נחשב ב60.

דיונים על ר"נ:

1. כחל – הכחל עצמו כן מצטרף לבטל החלב שבתוכו.

רב יצחק בד"מ – הכחל עצמו נשאר אסור ואוסר תבשיל אחר.

(רב אשי – כל החלב יוצא מהכחל בבישול. אם כן קשה:)

למה הכחל אסור? כי כבר הוגדר בתחילת הבישול כחתיכה דנבילה.

1. ביצים
   A. ר"נ הדגים שהאיסור לא מצטרף מביצים. כלומר שגם בביצים יש בעיית טעם.
   והרי ביצים לא מוציאות טעם?
   (זה קשה על ר"נ, וגם על ברייתא מפורשת שמדברת על עירוב ביצים טמאות וטהורות שזה נאסר בנותן טעם)
   תשובה – מדובר בביצה עם אפרוח (ונחשב כבשר).

[לגבי הברייתא – זה ק"ק לומר כי בסיפא הברייתא מדברת בפירוש על שיש אפרוח בביצה האסורה (וגם זה אוסרת בנותן טעם),ועונה הגמרא – פירושי קא מפרש.

ניסיון ראיה לכך שגם הרישא בשיש אפרוח, כי אם לא – למה צריך להביא גם את הסיפא שיש אפרוח, הרי זה קל וחומר!
דחיית הראיה – תנא סיפא לגלויי רישא שאפילו בלי אפרוח.

B. חומרא בביצים – רב הונא – לא מספיק 60, אלא 61, כי יש לביצים גדלים שונים.