חולין דף צב – גמרא דף יומי

Download

(צב. 11+ עד צב: 7-)

חלק א – המשך אגדתא

א. "ובגפן שלושה שריגים…"
(אגב הדרשה מאתמול על שיצאו מעם ישראל שני מנהידים – בארץ ישראל ובבבל).

ר' חייא בר אבא – רב: שלושה שרי-גאים שיש בכל דור, לפעמים 2 בישראל ולפעמים 2 בבבל.

             (וחכמים אמרו ששניים מהם הם הנכדים של רב…).

רבא – שלושה שרי-גויים שעוזרים לעם ישראל (רש"י – מלאכים, ר' גרשום – שרים שנוטים לטובת עם ישראל).

עוד דרשות על הפסוק:
"ובגפן שלושה שריגים, והיא כפורחת עלתה ניצה, הבשילו אשכלותיה ענבים" –
(פתרון החלום היה נקודת מפנה בעם ישראל (בזכותו יוסף יצא מהבור, נהיה משנה, עם ישראל ירד למצרים וכו'). לכן דורשים אותו על אירועים משמעותיים לעם ישראל, בלי קשר לשר המשקים (מהר"ל).

(צב. 11-)

ב. עוד דרשה על יציאת מצרים וצדיקים (הושע ג) –

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, עוֹד לֵךְ אֱהַב-אִשָּׁה, אֲהֻבַת רֵעַ, וּמְנָאָפֶת, כְּאַהֲבַת ה', אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם פֹּנִים אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים.
וָאֶכְּרֶהָ לִּי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף; וְחֹמֶר שְׂעֹרִים, וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים".

ואכרה – קנה את האישה (קידשה בכסף),
בחמישה עשר – טו ניסן שבו יצאו ממצרים,
כסף – אלו הצדיקים (בשביל הצדיקים? בזכות הצדיקים?)
וכמה ואיפה הצדיקים?
וחומר שעורים (30 סאה) ולתך שעורים (15 סאה) – זה מספר הצדיקים,
קבוצת ה15 בבבל, קבוצת ה30 בארץ ישראל (מקור להלן), ואביי – רובם יושבים "תותי אפתא" – מתחת ליציע האחורי…

המקור שה30 בארץ ישראל (זכריה יא):
יב – ה' פונה לגוים, ומבקש מהם תשלום על זה שהוא מקיים אותם:
וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, אִם-טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי–וְאִם-לֹא חֲדָלוּ; וַיִּשְׁקְלוּ אֶת-שְׂכָרִי, שְׁלֹשִׁים כָּסֶף.

רב יהודה – אלו 30 צדיקי אומות העולם,

מהרש"א – חסידי אומות העולם שבזכותם הגויים מתקיימים (זהו ה"שכר" שהגוים נותנים לה' על שמקיים אותם).

                          רבא – אלו 30 מצוות שקיבלו על עצמם בני נח (שמתוכן הם מקיימים רק 3).

יג וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל-הַיּוֹצֵר, אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם; וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף, וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל-הַיּוֹצֵר – 30 הצדיקים בארץ ישראל.

(צב: 3+ המשך גיד הנשה)

חלק ב – המשך דיני גיד הנשה ופירוש המשנה

א. אינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף

"על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך… כי נגע בכף ירך יעקב" –
הכוונה לבשר עגול (=נראה כמו כף עגולה) המכסה את עצם הירך.

1. והרי יש לעוף בשר על הירך?

יש בשר אבל הוא לא תפוח (=ה"משולש", בניגוד לפולקע (השוק) שהוא אכן תפוח ועגול).

1. רב ירמיה – בהמה עם בשר לא עגול, או עוף עם בשר עגול – האם יהיה איסור גיד?
   = האם העיגול זה סימן (למין) או סיבה?
   תיקו.

ב. שליל וחלב

"ונוהג בשליל, ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל, וחלבו מותר".
שמואל: "וחלבו מותר" – לדברי הכל.

באיזה חלב מדובר?

1. החלב של שליל –
   דחייה: הרי גם זה מח' ר' יהודה ור' מאיר! (ראה עד. ועוד) ואין שמואל אמר שאין מחלוקת?
2. החלב (שומן) שנמצא על הגיד (בלי קשר לשליל) –
   דחייה: הרי גם זו מחלוקת (זו מחלוקת כפולה – האם הגיד הבלוע בבשר אסור, והאם השומן אסור)

לר"מ – גם הגיד הבלוע אסור וגם השומן, ולכן צריך לחטט אחרי הגיד וכן להוריד את השומן מהשורש.
לר"י – רק מה שרואים אסור, וגם שם השומן מותר (אולם חז"ל גזרו לחתוך את השומן שרואים משום מראית עין).

אז שוב – איך שמואל אמר שהשומן מותר לפי כולם?

תשובה: לכו"ע מהתורה השומן מותר (ולזה התכוונו המשנה ושמואל שאין מחלוקת),
והם רק נחלקו עד כמה לגזור,

וכן מוכח בברייתא: גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום (שיטת ר"מ) ושמנו מותר וישראל קדושים ונהגו בו איסור (- זה רק איסור דרבנן).

(צב: שליש תחתון)

ג. איזה חלק של גיד הנשה נאסר?

רב – הגיד עצמו מותר, כי לא ראוי למאכל.
מה שאסור זה הקנוקנות – גידים דקים שיוצאים מהגיד הראשי.

עולא – הגיד עצמו נאסר, אפילו שלא ראוי,
והקנוקנות מותרות.

ואביי מוכיח כך מאיסור חלב –
כפי שרב אסי אמר שרק החלב אסור ולא החוטים שבתוכו (נימים ועצבים),
כך גם הגיד אסור ולא החוטים היוצאים ממנו.