חולין דף מ – גמרא דף יומי

חלק א – המשנה וביאורה
השוחט לשם הרים, ימים וכו' – פסולה.
שניים ששחטו, ואחד כיוון לנ"ל – פסולה.

וקשה: במשנתנו – רק פסולה, אך בברייתא – זבחי מתים (אסורה בהנאה),
תשובת אביי: לשם הר – רק פסול (א"א לעבוד הר, ופסול כקנס דרבנן), לשם ה"שר" של ההר – זבחי מתים.

חלק ב – האם אדם אוסר דבר של חברו
בדיבור או מחשבה – לא,
אך אם עשה בה מעשה –
רב הונא, עולא-רי"ח – כן (בר הונא – אפילו שחט רק סימן אחד),
רב נחמן, רב עמרם ורב יצחק – לא (סוף מ:).

א. קושיות על רב הונא שכן

1. השוחט חטאת 1-בשבת, 2-בחוץ, 3-לע"ז, חייב שלוש חטאות.
והרי החטאת אינה שלו, ואם יכול לאוסרה כשכיוון לע"ז זה כבר לא קרבן וממילא פטור על ה"חוץ".

בעז"ה נשלים את הסיכום בהמשך השבוע