Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין טו

(טו. שורה 4 – טו: במשנה)

מעשה שבת ומוקצה

א. סיכום השיטות במעשה שבת, ולמה לא מעמידים המשנה כמותם?

לסיכום –
העמדנו המשנה כר"י ובשוגג (ולכן אסור רק בשבת לכולם),
ואין כאן מוקצה כי מיועד לאכילה ואין מוקצה מחמת איסור כשלא דחה בידיים.

ב. תני תנא קמי דרב – כר"מ – המבשל בשבת במזיד יאכל בשוגג לא יאכל.
ורב השתיק אותו.

למה רב השתיק?

A. כי סובר כר"י.
דחייה – 1. זאת לא סיבה להשתיק. 2. הרי בעצמו פסק כר"מ (ורק לציבור הורה כר"י).
(ואין לומר ששם זה היה בציבור, כי ממילא לא יקשיבו לאותו תנא).
(קשה – הרי אתמול ראינו שהסביר את המשנה כר"י)

B. ר"נ בי"צ – התנא דיבר על שוחט,
ורב השתיקו כי ר"מ הקל רק במבשל, אך בשוחט זה מוקצה.
(אפילו שלא דחאו בידיים, בניגוד לסוגיה בתחילת העמוד).
דיון על ר"נ ברי"צ –
1. קשה – הרי משנתנו בשוחט, והעמדנו אותה כר"י ולא כר"מ –
כלומר שאין בעיית מוקצה אלא רק מעשה שבת.
תשובה – מדובר שהיה שם חולה מע"ש (לכן אין מוקצה) שנתרפא בשבת (לכן יש מעשה שבת).

(טו: 3 +)

2. מקור לחלוקה בין שוחט למבשל לעניין מוקצה
רב אחא/רב יצחק בר אדא בשם רב –
שוחט – מוקצה, מבשל – לא מוקצה (ומותר  לבריא).
[ורב פפא – זה גם יכול להתהפך – קצץ דלועים ובישל – מוקצה, היה חולה מבעוד יום – אינו מוקצה]

[האם למעשה מותר להאכיל לבריא? (כשאינו מוקצה)
בשוחט – כן,
במבשל – רב – כן (כנ"ל), רב דימי מנהרדעא – לא (שמא יבשל יותר ממה שהחולה צריך, חשש שאין בשחיטה- שהרי בהמה אחת מספיקה להרבה)].