רפואה שלימה לר' יונתן אריה בן הלן אילנה הי"ו,
תלמיד נאמן של לימוד הדף יומי, שיבריא ויחזור במהרה לזכות את עם ישראל בלימוד תורה ומעשים טובים
להקדשת שיעור ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חולין לחץ כאן
הדף היומי – חולין דף קלב
(קלב. 13+ עד קלב: 😎
חלק א – זרוע לחיים וקיבה (זל"ק) בכוי (הנולד לבהמה וחיה)
(תזכורת לפסוק (דברים יח, ג – "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה")
שלב א – הדעות בתנאים –
- ת"ר – האם כוי חייב בזל"ק –
רבנן – חייב (כבהמה)
ר"א – פטור
- במשנה בדף פג: – כוי חייב בכיסוי הדם רק מספק (כחיה), ולכן לא שוחטים ביו"ט (כבהמה).
שלב ב – רב פפא בדף פ. מסביר ש:
מדובר באימא בהמה ואבא חיה,
ולכל הדעות האימא משפיעה, ויש ספק האם גם חוששים לזרע האב –
כלומר הספק הוא – או 100% בהמה (אימא) או 50 בהמה 50 חיה (אימא ואבא).
ולכן –
לגבי כיסוי הדם (איסורים) – מחמירים מספק:
כיון שיש צד שזה חצי חיה – זה מספיק בשביל לחייב כיסוי מספק.
לגבי המתנות (זל"ק – ממונות) – מקלים מספק (כי המוציא מחברו עליו הראיה):
אמנם ייתכן שזה בהמה מלאה,
אבל ייתכן שזה רק חצי בהמה, ולכן מתייחסים רק לאפשרות זאת,
ובזה נחלקו:
ר"א – חצי בהמה לא מחייבת
רבנן – חצי בהמה מחייבת. ("שֶׂה" – ואפילו מקצת שה).
(קלב. באמצע)
שלב ג – אצלנו – מקשה הגמרא על רבנן –
כיוון שחייב רק מדין חצי בהמה – אז שיתן רק חצי מתנות?
תשובות:
- אכן הכוונה שנותן חצי.
ור' זירא מקשה מברייתא שמשמע שנותן הכל,
ומתרצים שגם שם הכוונה לחצי.
(קלב. שליש תחתון)
- רבין-רי"ח – לרבנן נותן הכל כי יש לימוד, דתניא –
"אִם שׁוֹר אִם שֶׂה" –
"אִם שׁוֹר" – לרבות כלאיים מאותו מין (בהמה עם בהמה, חיה עם חיה)
"אִם שֶׂה" – לרבות כוי.
שלב ד – פינפונג –
ר"א – לומד מ"אם שה" לחלק – שחייב במתנות גם בשור או שה בפנ"ע.
ורבנן – לומדים לחלק ממה שכתוב לפני כן – "מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח" (לשון יחיד)
ור"א – משם לומד שהדין עם הטבח (השוחט אחראי על נתינת המתנות – כפי שנפרט בחלק ב).
[ורבנן – ילמדו מ–"מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח" (ר"ן)].
(קלב. במשנה למטה)
חלק ב – משנה – בכור שנתערב במאה בהמות – פוטר את כולם ממתנות
כי המוציא מחברו עליו הראיה.
- A. אא"כ כולם של אותו אדם, שאז רק אחד פטור.
- B. למה פוטר – הרי ממה נפשך – אם זה הבכור אז שיתנו לכהן כבכור, ואם אינו הבכור שיתן את הזל"ק?
עונה רב אושעיא – מדובר שכבר אין חיוב בכורה,
כי כבר נתן את הבכור לכהן, ונפל בו מום ויצא לחולין ומכרו לישראל,
ואז נתערב באחרים.
(קלב: 2+)
חלק ג – מהמשנה – בהמה של כהן וגוי פטורה, ואפילו אם הוא רק שותף
א. לגבי הניסוח – "השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור" – למה מדברים על השוחט ולא פשוט כתוב "בהמת כהן פטורה"?
תשובה – כי כאמור, מי שחייב זה הבעלים, אבל מי שחייב לדאוג לנתינה זה השוחט.
ב. המקור שפטור – בפסוק שלנו (דברים יח, ג) – "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" – מאת העם ולא מאת הכהנים.
(קלב: 8+)
ג. גזירת ריב"ל – אם מדובר בבעלים כהן שהוא גם שוחט כמקצוע – חייב
(רש"י – מהתורה, תוס' – גזירה דרבנן, שמא שוחטים יקחו שותף כהן רק כדי להיפטר (ונבאר כתוס')).
- A. מסופר שר' טבלא פטר, כי לא ידע על הגזירה
(לגבי כהן שהיה עני, אז הציע לו להיכנס לשותפות עם שוחטים וכך יפטור אותם, וישלמו לו על כך)
אך רב נחמן חייב בגלל הגזירה הנ"ל,
והסביר לר' טבלא שהגזירה ע"פ ריב"ל,
ואמנם ריב"ל חייב רק אחרי שמוכר כבר 2-3 שבועות, שרק אז זה כמקצוע קבוע,
אבל כאן שהשתתף עם שוחטים שכבר יש להם חנות, זה מקצוע כבר מההתחלה וגזרו.
- B. רב חסדא מוסיף – שכהן שעובר על הגזירה יהיה בנידוי.
ורבה בר רב שילא סיפר שהשוחטים של הוצל בנידוי בגלל זה כבר 22 שנה
[ולמה ציין 22 –
- כדי לומר שאחרי 22 כבר מפסיקים את הנידוי
דחייה – אם מנדים אדם כדי שיקיים מצוות עשה – מנדים בלי הגבלה עד שמקיים.
- כדי לומר שאחרי כל כך הרבה זמן – אפשר גם לקנוס אותו ללא התראה.
וכפי שרבא ורנבי"צ אכן קנסו במקרים דומים.
(קלב: רבע תחתון)
חלק ד – חלוקת המתנות לכמה כהנים
רב חסדא – אפשר לחלק ל4 – זרוע, קיבה, לחי ולחי.
איני – והרי במערבא חילקו אפילו לחצאי עצמות?
תשובה – בפרה מחלקים יותר, בשה מחלקים ל4.
חלק ה – האם הבהמה טבל (אסורה) עד שמפרישים את המתנות?
רי"ח – אסורה (גז"ש מתרומה – "ונתן" "ונתן" (תוס')).
אך הגמרא דוחה – ולית הלכתא כוותיה
(יש מפרשים – אין איסור,
ויש מפרשים – יש איסור אבל אין חיוב מיתה כמו בתרומה).
