סיכום הדף יומי, גמרא חולין יא
(יא. שורה 2 – יב. שורה 4)
מקור דין רוב
יש שני סוגי רוב: 1. רובא דאיתא קמן – נלמד מ"אחרי רבים להטות". 2. רובא דליתא קמן (סטטיסטיקה) – בזה נעסוק.
א. מכך שלא חוששים לטריפה בבהמה (כי הרוב לא טריפה).
A. בקרבנות בהמה – שלא ניתן לבדוק אם היא טריפה (והגמרא דוחה שניתן) –
1. הקרבת ראש העולה (ולא נתחיה לנתחים)
2. הקרבת הפסח (ועצם לא תשברו).
3. הקרבת האליה (תמימה)
תשובה כללית – אפשר לבדוק אם היא טריפה (בעולה ואליה – חלק מחובר, בפסח – על ידי גחל).
B. עוד בהמות שאינן ממש קרבנות (וכאן אין דחייה) –
1. עגלה ערופה (העגלה הערופה | כפרה)
2. פרה אדומה (ושחט ושרף | חטאת)
3. שעיר המשתלח (אי אפשר לבדוק כי מתפרק | 1. שיהיה דומה לשני. 2. שיהיה ראוי להקרבה).
(יא: 6+)
ב. מאדם
A. שלא חוששים שאינו אביו (מכה אביו ואמו) – אלא רוב בעילות אחר הבעל.
(נסיון דחייה – ואולי זה דווקא כשברור שהרתה ממנו, למשל כשהיו שניהם בכלא. תשובה – עדיין יש סיכוי שנבעלה וצריך רוב).
B. שלא חוששים לטריפה באדם
1. ברוצח (לא חוששים שהנרצח טריפה).
(נסיון דחייה – אולי בודקים? 1. זה מנוול. (דחיה – בשביל להציל הרוצח ננוול). 2. עדיין יש חשש שדקר במקום נקב, ולא חוששים בגלל הרוב).
2. מעדים זוממים.
כאן ודאי א"א לבדוק, כי ה"נרצח" לא נהרג בפועל.
ג. משחיטה
שלא חוששים ששחט במקום נקב.
דחייה כללית – רב כהנא/רב שימי –
אולי רק כשאין ברירה סומכים על רוב, אך כשאפשר – בודקים כל סימני הטריפה?
להלכה – סומכים על רוב (אך יש סימני טריפה שכיחים שבכ"ז בודקים (נקב בריאה).
ומה המקור: 1. הלמ"ס. 2. אחרי רבים להטות.
