להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קב 12- עד קג: סוף פרק גיד הנשה)
חלק א – המקור לאיבר מן החי ובשר מן החי
איבר מן החי (כאמור) – "רק חזק לבלתי אכול הדם… ולא תאכל הנפש עם הבשר"
בשר מן החי –
רי"ח – "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" – בשר שנתלש מן הבהמה ושוכב בשדה.
ר"ל – מהפסוק של איבר מן החי.
נפק"מ –
A. אכל כזית של איבר ובנוסף כזית בשר (באכילה אחת ובהתראה אחת משותפת):
לרי"ח – חייב 2, כי אלו שני איסורים נפרדים.
ר"ל – חייב 1, כי נלמדו מאותו פסוק.
B. אכל בשר מן החי ובשר מהטריפה:
לרי"ח – חייב 1, כי נלמדו מאותו פסוק,
לר"ל – חייב 2, כי אלו שני איסורים נפרדים.
C. אכל איבר מן החי + טריפה – חייב 2 לפי כולם.
קשה: מפורש שנחלקו לגבי זה!
תשובה : לא מדובר שם שאכל אחד אחרי השני,
אלא חתיכת בשר אחת שהיא גם איבר מן החי וגם טריפה, וזה מוביל אותנו לנושא הבא.
חלק ב – בשר שהוא גם טריפה וגם איבר מן החי
רי"ח – 2, ר"ל – 1.
הסבר המחלוקת:
לר"ל – שני האיסורים חלו זה אחר זה, ואין איסור חל על איסור, ולכן חייב רק על הראשון.
לרי"ח – או שחלו בבת אחת, או שכאן איסור חל על איסור כי יש בו חומרא.
נפרט:
A. לרי"ח שני האיסורים חלו בבת אחת:
1. שניהם חלו בלידה:
הטריפה היתה בלידה,
ואיבר מן החי החל בלידה כי בהמה בחייה לאיברים עומדת.
(ור"ל – לאו לאיברים עומדת, ולכן הטריפה חלה אח"כ).
2. שניהם חלו אחר כך – תלש רגל וזה מה שהטריף אותה,
ובהמה בחייה לאו לאיברים עומדת.
(ור"ל – לאיברים עומדת, לכן האיבר מן החי התחיל בלידה).
B. גם לרי"ח שני האיסורים חלו בזה אחר זה:
1. הטריפה היתה בלידה,
ואיבר מן החי רק אחר כך (בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת),
אך איסור חל על איסור כי איבר מן החי חמור כי שייך בבני נוח.
2. איבר מן החי היה בלידה (בהמה בחייה לאיבירם עומדת),
והטריפה היתה רק אחר כך,
ואיסור חל על איסור כי טריפה חמורה כי לא ניתנת לתיקון (בניגוד לאיסור איבר מן החי בבהמה חיה, שאם לא תלש אלא שחט את הבהמה – כבר אין איסור לתלוש).
(קג. באמצע)
מחלוקת דומה גבי שלושה איסורים: חלב (חל כבר בלידה), איבר מן החי וטריפה.
(קד: 1+)
חלק ג – חתך את האיבר מן החי, ואיפה נקבע האיסור – בגרון או במעיים
א. חתך את האיבר מן החי לשניים לפני ששם בפה – פטור.
ב. איפה נקבע האיסור:
רי"ח – בהנאת הגרון, ר"ל – באכילת המעיים.
נקפא מינות:
בכל המקרים הבאים לרי"ח חייב ולר"ל פטור:
1. חתך את האיבר מן החי עם השיניים בפה ואז בלע.
2. בלע כזית אך נשאר לו קצת בחיך.
3. בלע חצי זית, הקיא, ושוב בלע (את אותו) חצי זית.
הדרן עלך פרק גיד הנשה.
