{enclose batra_82.mp3}
סיכום הדף יומי – התלמוד הבבלי
(מסכת בבא בתרא פב. שורה 5 – פב: 10 שורות מהסוף)
א. קנה עץ 1 או 2, שאין לו קרקע, אם יצא ענף מהגזע (ממקום שחשוף לאויר, גם אם צמוד לקרקע), שייך לקונה. הערות של ר"נ: 1. אם צמוד לקרקע, חייב לקצוץ, כדי שלא ירמה ויאמר שזה עץ נפרד (אם יכוסה בעפר). 2. בעץ דקל – לא מקבל הענפים כי לא התכוון לקנותם, כי: רב זביד – זה עץ שלא עמיד הרבה שנים (כי אם יתייבש, א"א לקצוץ ולהציל). רב פפא – כי בדר"כ לא יוצאים ענפים מהגזע.
ב. קנה שלושה עצים, שיש לו קרקע – כמה קרקע מקבל? רי"ח – קרקע תחתם וביניהם, וכן סביבם כדי לקטוף עם הסל.
1. מתקיף ר"א – הרי זה לפי רבנן שמוכר בעין רעה, ואפילו שביל גישה אין לו, וכדי לקטוף יש לו?! והגמרא לא עונה. שתי הערות על דברי ר"א: 1. בקנה 2 עצים, שאין לו קרקע, אז ברור שיש לו דרך (ושיכול גם לעמוד מסביב ולקטוף), כי כל השדה משועבדת לעץ. 2. משמע שר"א פסק כחכמים (עין יפה), כי הרי יכל להבין את משנתנו כר"ע, ובכל זאת פירש לפי חכמים.
2. אביי – מי זורע באותו היקף? רב יוסף – החיצוני (כמו ב-2 גינות שהחיצוני נתן שביל גישה באמצע שדהו), אביי – אף אחד (כמו הנ"ל, כשנתן שביל גישה בצד שדהו).).
תגובה אחת
לגבי ענף שיוצא מגזע של דקל:
האם ניתן להסיק שהמוכר תרנגולת לאדם אחר, אך משאירה בלול המוכר, ויום אחד מטילה ביצת זהב, הביצה שייכת למוכר ולא לקונה, כי הוא לא התכוון לכך בעת הקניה?
ואם היא היתה גדלה בלול של הקונה, אז הביצה שייכת לקונה?