{enclose batra_80.mp3}
סיכום הדף יומי – התלמוד הבבלי
(מסכת בבא בתרא פ. במשנה – פ: במשנה)
מי שמוכר פירות, התכוון מן הסתם להשאיר לעצמו הקרן, וכן מספיק פירות בשביל שהקרן יישמר, לכן:
1. מוכר וולדות של יוני שובך, משאיר תמיד דור ראשון כדי שההורים לא יברחו.
2. מוכר נחילי הדבורים בכוורת, או שמפסיק יציאת הדבורים אחרי 3 נחילים, או שמתחלק עם הקונה לסירוגין (רי"ח – מההתחלה, בברייתא – רק מהרביעית והלאה).
3. מוכר חלות דבש, משאיר 2 למאכל הדבורים בחורף.
[ואגב זה – רב כהנא: דבש זה מאכל אדם ומקבל טומאה ומטמא. והגמרא מקשה מ-3 ברייתות שבהם לא מקבל טומ', ומתרצים: 1. אביי – זה ב-2 החלות הנ"ל שייעד למאכל הדבורים (מאכל בהמה לא נטמא). 2. רבא- זה לר"א שדבש נחשב מחובר לקרקע [התירוץ של אביי טוב ל-3 הברייתות, אבל לרבא – בברייתא 2 צ"ל שהדבש נמאס ממאכל אדם לכן לא נטמא גם כשיצא, ובשלישית נאלץ לשנות הקריאה בברייתא, כי לר"א אפילו אם ייעד את הדבש למאכל אדם – עדיין לא יטמא כי מחובר].
4. ענפי זית – משאיר 2 ייחורים. והגמרא מפרטת לגבי עוד עצים [שני דיונים: 1. סדן השקמה – אם משאיר מהקרקע עד 3, ספק אם מועיל, לכן במכר ישאיר לפחות 3, ובשביעית אסור מספק. 2. יש סוגים שונים של ארז, חלקם מתחדשים אם נקצצים וחלקם לא (ואז אין טעם להשאיר למוכר)].
תגובה אחת
חוזר: בבא בתרא פ – גמרא דף יומי
כל הכבוד על ההתמדה
אתם מזכים את הרבים
בדגש על מי שאין לו זמן
דב יוסליס