סיכום הגמרא
(מסכת בבא בתרא נא. שורה 4 – נא: 5 לפני הסוף)
א. לאישה אין חזקה בנכסי בעלה גם כשאמורה לאכול מזונותיה משדה אחרת שייחד לזה. ב. אם לאישה ראיה שבעלה מכר לה – האם נאמן לומר שרק רצה שתוציא כספו שגנבה (לטענתו)? ר"נ – לא אומרים "לגלויי זוזי" והשדה שלה. דיונים על זה: 1. מה הצורך בחידוש? ממילא השטר יעביר את השדה? תשובה – שטר מכירה לא עובד בלי כסף (מלבד במוכר שדהו מפני רעתה או שבאמת זה שטר מתנה). 2. לווה מאישתו – פטור בגלל סברת "לגלויי". תשובה – שם לא סביר שלווה באמת בגלל "עבד לווה…". 3. אמוראים שונים שלפיהם המכירה תקפה (ורק נחלקו אם יאכל פירות). 4. רבא – תלוי אם הכסף ששילמה היה מוחבא (ואז יש "לגלויי") או לא.
{enclose batra_51.mp3}
