סיכום הגמרא
(לח: 3 שורות מהסוף – לט: שורה אחרונה)
א. במחאה שלא בפניו צריך להדגיש שהמחזיק גזלן ויושב לי בשדה. ב. אם אמר לשומעי המחאה לא לומר למחזיק (או שהם אמרו שלא יאמרו) – רב זביד – לא מחאה, רב פפא – מחאה (כי יאמרו לאחרים, ובסוף המחזיק ישמע). אבל אמר להם לא לומר לאף אחד – לא מחאה. אמרו שלא יאמרו לאף אחד – רב זביד ורב פפא – לא, רב הונא בדר"י – כן, כי יטעו ויאמרו למישהו. ג. גם לר"נ מחאה שלא בפניו מחאה, ורבא מקשה עליו מר"י במשנה, אך מסבירים גם את ר"י שמסכים שזה מחאה, וגם רבא מסכים בסוף. ד. בפני כמה צריך למחות? ר' חייא ב"א – 2, ר' אבהו – 3. הסברים למחלוקת: 1. כמה אנשים גורמים לשמועה לעבור. 2. (לגבי 1 – 3 אנשים, אך-) לר' חייא צריך למחות בפניו, ולזה מספיק 2. 3. לכו"ע לא צריך בפניו וצריך 3 כדי שהשמועה תעבור, אך לר' חייא המוחה לא צריף לדאוג שהשמועה תעבור אלא רק שאפשרי שהיא תעבור. ה. מוחה פעם 1 כל 3 שנים.
{enclose batra_39.mp3}
