סיכום הגמרא
(לח. במשנה – לח: 3 שורות לפני הסוף)
א. כדי שתהיה חזקת ג"ש צריך שהמרא קמא ישמע שיושבים לו בשדה (וזה לא בעיה), וצריך שהמחזיק ישמע שהמרא קמא מחה. יש מחלוקת אם צריך שהמחאה תהיה בפניו של המחזיק או לא (ובפשטות בדף זה – לר"י צריך ולת"ק לא). אם צריך – אז לא משנה לנו איפה המרא קמא, בכל מקרה הוא יבוא וימחה. אם לא צריך – אז מסביר רב שצריך שיהיו שיירות מצויות כדי שהמחאה אכן תגיע לאוזניו. ב. חזקה בנכסיו של אדם שברח: שמואל – לא צריך מחאה בפניו ולכן יש חזקה (הוא ימחה במקום בו נמצא), רב – א"ד 1 – צריך בפניו, ואין חזקה (ולעיל רק הסביר את ת"ק, אך הוא כר"י), א"ד 2 – לא צריך בפניו, וכשמואל, אך לדעת שמואל צריך למחות בפני אנשים שיכולים ללכת ומרא קמא, ולדעת רב אין צורך (הוא כבר ישמע ע"י חבריו). להלכה, לא צריך, אך בורח כי רוצים להורגו שלא יכול למחות כלל – אז אין חזקה לכו"ע.
{enclose batra_38.mp3}
