{enclose batra_146.mp3}
סיכום הגמרא, בבא בתרא קמו
(קמה: שליש תחתון – קמו: במשנה)
[א. סוגים שונים של לומדי תורה, והשוואת לומדי משנה ללומדי גמרא.]
ב. קידש אישה והוא/היא מתו או שביטל, מתי מחזירה הסבלונות (=מתנות ששלח)? משילוב המשנה וחכמי אושא יוצא – אם זה מתנות שלא מתכלות – תמיד מחזירה. אם מתכלות (כמו אוכל), אז תלוי – 1. אם פירש למה נתן (לבית אביה או ביתם המשותף), מבינים מזה האם התכוון שיישאר אצלה או לא. 2. אם נתן סתם, מחזירה, אא"כ אכל עם משפתחה סעודת חתן בשווי דינר [או ששתה. ולא ברור מה הדין אם שלח שליח לסעודה או שהם שלחו אליו אוכל (האם גם נחשב)].
ג. האם מספיק אפשרות שיתכלה כדי שלא תחזיר, או דווקא שהתכלה בפועל? הגמרא מביאה 2 ראיות שמספיק אפשרות, אך דוחה.
ד. רבין סבא – אם היא החליטה להיפרד, בכל מקרה מחזירה הסבלונות.
ה. אמימר – בכל מקרה יש לגזור שלא תחזיר, שמא יחשבו שהקידושין בוטלו למפרע, ויתחתן עם אחות גרושתו.
ו. האם כשמחזירה לו, מקבל גם את השבח? תיקו.
תגובה אחת
עם הסלחנות הטבעית להרצאת שטף בלי עין רעה, לא אוכל להתאפק מלהעיר על השיבושים אצלהם וצ"ל אצלם; בפועל בב' פתוחה ובפ' רפה (תרתי דסתרי) וצ"ל בפועל בב' שוואית ובפ' רפה (כדין, אחר שוא נע).
בר מן דין, הרב קרא את המילים בגמ' "מהו שישלש שבח סבלונות" באוטוסטראדה, כאילו היא בעיה אחת, ובאמת הן בעיותיים.