(עד. למעלה במשנה – עד: 4 שורות מלמטה)
השיעור מועבר היום ע"י ר' דובי שחור
חלק א – איסורים שלא בטלים
עשרה איסורים שלא בטלים בכלל כי יש להם שתי חומרות – הם גם אסורים באיסור הנאה וגם יש להם חשיבות מיוחדת.
האיסורים הם:
חבית של יין נסך, צורה של עבודת כוכבים, עורות לבובין, שור שהרג ונגמר דינו לסקילה, עגלה ערופה, ציפורי מצורע, שער נזיר, פטר חמור, חתיכת בשר משמעותית שהתבשלה בחלב וחולין שנשחטו בעזרה.
יש עוד כמה איסורים שלא מופיעים במשנה כי: או שהם לא עומדים בשני הקריטריונים, או שהם כבר נישנו במשנה בערלה.
חלק ב
מחלוקת חכמים ורבי שמעון בן גמליאל – לדעת חכמים אם נשפך יין נסך לתוך בור של יין של היתר כל היין שבבור נאסר בהנאה. רבן שמעון בן גמליאל חולק ואומר שהיין אסור בשתיה אבל לא בהנאה ואפשר למכור את היין לגוי במחיר של יין היתר שבתערובת ולא לקבל כסף עבור החלק האסור שמעורב בבור.
מחלוקת בפסיקת ההלכה – רב פוסק כרבן שמעון בן גמליאל אבל רק במקרה שהתערבבה חבית של יין נסך בחביות של היתר, אבל אם נפלה טיפה של יין נסך בבור יין של היתר כל הבור אסור בהנאה.
ושמואל עם עוד הרבה אמוראים פוסק כרבן שמעון בן גמליאל בכל מקרה.
רב נחמן פסק שאם מדובר ביין נסך ממש אז יין ביין נאסור, אבל חבית בחבית נתיר.
ואם מדובר לא ביין נסך ממש אלא בסתם יינם – נתיר בכל מקרה.
חלק ג – הכשרת גת
בגת שזיפת גוי יש בעיה הלכתית – אנחנו חוששים שמא הגוי שפך יין על הזפת כדי להפיג את הריח. ולכן הגת צריכה הכשר.
בהכשר כלים מיין נסך ראינו בס"כ ארבע דרגות.
1. שטיפה – לכלים שהיין היה בהם זמן מועט.
2. ניגוב – במים ובאפר – להכשר מקרה ביינים כמו גיתות מסויימות.
דרגת ביניים שתים וחצי – קילוף הזפת וניגוב
3. עירוי ומילוי שלושה ימים שלוש פעמים. למקום שהיין שוהה בו זמן רב.
4. הרתחה מועיל בכל מצב.
ישנה בריתא שלכאורה סותרת את המשנה בשני מקומות והגמרא יישבה את הסתירות בהעמדה במקרים שונים.
למסקנה יש הבדל בין סוגי הגיתות, האם הם מזופתות או לא והשאלה האם הגוי רק זיפת את הגת או גם דרך בה ואז הסיפור יותר מסובך.
