(עג. במשנה – עג: אמצע העמוד).
דיני תערובות – מין במינו ומין שלא במינו
חלק א – ביין נסך
א. המשנה
מין במינו – אוסר בכלשהו (לא בטל כלל),
מין שלא במינו – אוסר בנותן טעם (בטל ב-60).
ב. דעת רי"ח
גישה א – רב דימי – החומרא (במשנה) במין במינו זה רק בהיתר שנפל על איסור, אך באיסור שנפל על היתר – בטל ב-60.
[קשה מהניסוח במשנה – שם משמע שמדובר באיסור שנפל להיתר. דחייה – גם שם מדובר בהיתר שנפל לאיסור].
[עוד חידוש ברב דימי – “ראשון ראשון בטל" (תלוי בחקירה האם כשבטל בתערובת – עדיין קיים בפנ"ע או לא), ורי”צ ב”י – דווקא כששופך בקילוח דק כמו מצרצור].
גישה ב – רבין – לגבי המשנה מחמיר – מין במינו תמיד אוסר בכלשהו, גם באיסור שנפל להיתר, ור"יח מחדש לגבי מקרה שיש שלוה גורמים – כבסעיף הבא.
ג. תערובת של שלושה גורמים – יין נסך + יין מותר + מים מותרים
A. רי"ח – מתעלמים מהיין, והמים מבטלים את היין נסך.
[גרסא 1 – דווקא אם המים המותרים נפלו תחילה ליין המותר, ורק אח"כ היין האסור.
גרסא 2 – אפילו כשהיין האסור נפל תחילה ליין ורק אח"כ המים, גם אז המים מבטלים את היין נסך].
B. חזקיה – אם המים והיין כבר התערבבו, היין נסך יאסור אותם.
(רק אם היין נפל תחילה למים והתבטל, ואח"כ הצטרף גם היין המותר – מותר].
הסברים:
2. חזקיה ורי"ח נחלקו הם "רואים את היין (המותר) כמי שאינו".
[ואמנם רי"ח בהתחלה התלבט בזה, אך לבסוף הכריע ש"רואים"].
1. ר' ירמיה – חזקיה סובר כר"א (במשנה בפסחים) שהולכים לפי האחרון שנפל. דחיית אביי – גם ר"א לא הולך לפי האחרון.
חלק ב – הנ"ל בשאר איסורי התורה
במין במינו –
רב ושמואל (ורי") – גם בשאר איסורי התורה אוסר בכלשהו.
רי"ח ור"ל – בשאר איסורי התורה – מהתורה ברוב, מדרבנן – בנותן טעם (מלבד יין נסך ואיסור טבל (מדרבנן)).
תגובה אחת
תודה רבה
רק רציתי להודות על האתר הנפלא ועל שיעוריך הבהירים הניתנים בטוב טעם. שיעוריך עוזרים לי רבות, יישר כוח. תודה רבה וכל טוב!