שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

עבודה זרה ז – דף יומי

{enclose avoda_07.mp3}

סיכום הדף היומי – עבודה זרה ז

(ו: שורה אחרונה – ח. במשנה)

משנה

א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי

שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.

 

ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.

מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?

  1. האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.

  2. מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).

  3. האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.

  4. כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).

 

(סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):

רי"ש – שלושה לפני ואחרי.

ת"ק – שלושה לפני.

נחום המדי – רק יום לפני.

שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.

 

ג. דינים של נחום המדי

A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.

  1. האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.

    והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה – זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.

  2. מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.
    והרי בן בתירא גם מתיר מכירת סוס? תשובה – או שמתירים סוס לגמרי (כבן בתירא) או שאוסרים לגמרי.

  3. בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.
    והרי ר"א כמותו? תשובה – ר"א אמר זאת רק בשבת של גינה, אך בשדה – מתעשר רק בשלב האחרון.

B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"

פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").

מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).

אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.

 

חזרה לעמוד א

ד. פסיקת רב הונא כר"י

נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה (“כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.

רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!

תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.

ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.

 

ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו

  1. רמיזה על ענייני חול בשבת (“הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.

  2. בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:
    ת"ק – לפי המחמיר, ריהשב"ק – ברבנן לפי המקל ובדאורייתא לפי המחמיר (כראב"ד).

  3. חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) –
    ת"ק – אף פעם.
    ר"מ – 1. עשו תשובה בפרהסיא – מקבלים. 2. חטאו בפרהסיא – לא מקבלים.

    ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.

תגובה אחת

  1. הפריע לי לשמוע שישנם גויים שהיו עושים יום איד כל יום ראשון.
    הרי ברור שהכוונה היא לנוצרים וכך הגירסה גם במהדורות מדויקות שלא מצונזרות.
    לא ברורה לי הסיבה להשמטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.