Download

{enclose avoda_57.mp3}

סיכום הגמרא, דף יומי עבודה זרה נז

(נו: באמצע – נז: 8 שורות מלמטה)

יד רגל, וכוונה במגע גוי ביין

א. באיזה חלק של הגוף אוסר?

A. הילד בן 6 – נאסר ביד ולא ברגל, וניתן לקשור את ידיו ואז מותר גם למי שאוסר את הין לפני הבור.

B. מדד יין ע"י יד או רגל – ר' נתן – ביד אוסר ברגל לא (כילד בן 6).

C. נגע עם לולב – אוסר (אך עדיין תלוי בכוונה).

ב. האם צריך כוונה כדי לאסור?

[סוגים של חוסר כוונה – נגע בטעות, נגע בכוונה אך לא כדי לנסך, ילד].

A. דעות בתנאים –

a. מדד יין –

ר' נתן – ביד אוסר (לא צריך כוונה).

רבנן – אפילו ביד לא אוסר (צריך כוונה).

וכן ר"ש (דף ס) – צריך כוונה(לכן אם נפל ליין – לא אוסר).

b. סיפור – גוי ויהודי דשו ענבים ברגליים, ושמואל חיכה: 1. למצוא עוד מי שאוסר כר' נתן (דחייה – הרי ר' נתן לא אוסר ברגליים). 2. למצוא עוד מי שמתיר אפילו בידיים ללא כוונה (כר"ש).

B. דעת רב

מצד אחד – נגע בטעות (ע"י לולב) – מותר למכור (הנאה).

מצד אחד – תינוק – רב – אסר.

תשובה – מותר בהנאה, אסור בשתייה.

ג. דיון בדעת רב הנ"ל

A. חומרות האמוראים:

רב – (כנ"ל) – תינוק אוסר את היין (בשתייה).

ר"נ – שמואל – גוי שמל וטבל – עדיין אוסר בשנה הראשונה.

B. הקושיות מהברייתא:

עבד וכן בני שפחות שמלו ולא טבלו:

1. רוקם ומדרסם: גירסא 1- טמאים, גירסא 2 – טהורים (לא גזרו כי לא שכיח (רש"י)).
   קשה על ר"נ–שמואל – כי משמע שאם מל וטבל – מותר מיד

2. יין נסך – גדולים אוסרים, קטנים – לא אוסרים.
   קשה על רב – שאמר שקטנים אוסרים.

תירוץ – מה שהברייתא הקלה זה רק בבני השפחות.

C. קריאת הברייתא לפי התירוץ

קשה – הרי בברייתא כתוב: “עבדים… וכן בני השפחות".

תשובות:

1. ה"וכן" מתייחס רק לדין הראשון (רוק).

דחייה – זה טוב רק לגירסא המחמירה ברוק (אז יש חידוש שמחמירים גם בבני השפחות), אך לגירסא המקלה – אין סיבה להזכיר את בני השפחות ביחס לרוק.

2. ה”וכן” מתייחס גם לדין של יין נסך, אך לא לשתי הקולות:

לרב – זה מתייחס רק לקולא של השנה הראשונה, אך בקטן נחמיר בעבדים.

לר”נ–שמואל להפך – זה מתייחס רק לקולא של קטן, אך בשנה הראשונה נחמיר בעבדים.