שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

עבודה זרה נו – גמרא דף יומי

{enclose avoda_56.mp3}

סיכום הדף היומי, דף נז

(נה. במשנה – נו: באמצע)

ממתי יין נחשב יין?

א. הקדמה
A.
הנחת היסוד – מגע גוי (בידיים) – אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים).

B. שלבי הייצור של היין:

א. כבר כשהתחיל להימשך. ב. משיכנס לבור. ג. משיכנס לבור ויקפה. ד. משיישלה לחביות. (ה. משיכנס לחביות ויקפה).

[הנחת היסוד – מגע גוי (בידיים) – אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים)

C. נפק"נ

  • יין נסך (ממתי אסור, והאם אסור לעבוד עם גוי בדריכת היין תמורת תשלום (האם נהנה מאיסור הנאה),

  • חיוב לתרומות ומעשרות.

D. את כל מה שקשור לטומאת פירות חולין – נשמור לסוף.


ב. המקורות:

A. מקורות על ע"ז
מקור א – המשנה – משלב ב (מהכניסה לבור)
(לכן גוי יכול לדרוך ולא אוסר, וממילא מותר גם לדרוך עבור הגוי בתשלום).

מקור ברב הונאמשלב א (כשהתחיל להימשך).

מנסים לומר שגם המשנה כך (ורק כשהגת פקוקה כך שכלום לא יורד – אז צריך בור, אך בסוף המשנה ברור שהמשנה לא כרב הונא אלא רק מהבור).

מקור ג – ברייתא

"משנה ראשונה" – מהירידה לבור (כמשנתנו).

"משנה אחרונה" – כרב הונא.


B. מקורות על תרומות ומעשרות

מקור ד – משנה במעשרות (א,ז) "היין, משיקפה (שלב ג), אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה".

מקור ה – ברייתארבנן – משירד לבור (שלב ב), ר"ע – משיקפה (שלב ג).

רבא – (תולה בין מעשרות ליין נסך) – ומשנתנו כרבנן והמשנה במעשרות כר"ע.

מקור ו – ברייתא של ר' אושעיא

רבנן – משירד לבור ויקפה, ר"ע – משישלה בחביות.

כדי שיסתדר עם מקור ה – משנים את מקור ה למקור ו (ואז המשנה במעשרות כרבנן).

C. יוצא שנשארנו עם הדעות הבאות (מהחמור לקל):

שלב א – משימשך – מקור ב (רב הונא) + ג (משנה אחרונה).

שלב ב – משיכנס לבור – משנתנו + משנה ראשונה במקור ג.

שלב ג – משיקפה בבור – רבנן במקורות ד,ה,ו.

שלב ד – משיישלה לחביות – ר"ע במקורות ה,ו.

D. בתרומות ומעשרות

שלב א – אין את שלב א.

לגבי שלב ב – ניתן לומר שמשנתנו (שלב ב) מודה במעשרות לשלב ג (וכך יש רק 2 דעות),

אך רבא לא סובר כך (ויש 3 דעות – שלבים א,ב,ג).

 

ב. הגרגותני

רב הונא – גם לדעות שהיין שבגת לא נאסר (אלא רק משלבים ב,ג):

אם שם את הגרגותני בגת – היין שבגת נאסר.

איך נאסר הגרגותני – 1. ניצוק אוסר. 2. היין שבבור נגעו בו.

ג. איסור לטמא חולין בארץ ישראל

A. הבעיה –

אם נאמר שאסור לטמא, מעבר למטמא באופן ישיר, יש שני איסורים עקיפין:

1. בוצר עבור מי שלא ידרוך בגת טהורה – גורם לטומאה שתבוא אח"כ.

2

. דורך בטומאה (אפילו שכבר נטמא) – מסייע לעוברי עבירה (לפי כולם לא שייך במסייע לגוי, כי בשבילו זה לא עבירה).

B. הדעות –

משנתנו – יש איסור לטמא גם ענבים של גוי,

ל"משנה אחרונה" – רק ענבים של ישראל (כי טבולים תרומה (רש"י)).

יוצא: לפי כולם – לבצור לגוי מותר, לבצור ולדרוך ליהודי – אסור. המחלוקת – לדרוך עם גוי – למשנה אסור ול"משנה אחרונה" – מותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.