{enclose avoda_18.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה יח
(יז: 3 שורות מלמטה – יט. שליש עליון)
א. ר' חנינא בן תרדיון
A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.
B. למה הגיעו להם עונשים אלו?
1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].
אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.
בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה (“עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).
C. קבלת הדין
כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.
D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא
רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה – “מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.
ר"ח – האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).
E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח
הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:
אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.
לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.
לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.
לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת…).
F. בתו הוכנסה לקובה של זונות
אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.
ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי
במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.
A. איצטנידין
ברייתא 1– אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.
ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).
תירוץ –
כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.
איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב”ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).
B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) –
ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י – שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע”ז), ומשמע שתמיד אסור
חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.
מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.
C. על הליצנות
1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.
2. על הפסוק "אשרי האיש…” –
a. ר"ש ב"פ – הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.
b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.
c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.
