מזל טוב ליום הולדתו של הילד ניתאי בן טל גולדמן הי"ו,
שיזכה לגדול מתוך אהבת תורה ויראת שמיים, בבריאות ונחת עמו"ש!
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף ה
(ה. 1+ עד ו. מעל האמצע)
חלק א – המשך סוגיית הילך
תזכורת להילך –
מודה במקצת שאומר הילך (קח את המקצת) –
ר' חייא – יש שבועה
רב ששת – אין שבועה (כי פיצל את התביעה לשניים, על חצי הודה ועל חצי כפר בכל)
עוד קושיות על רב ששת (שאמר שאין שבועה):
- קושיה על רב ששת –
אם בהילך פטור, למה צריך לימוד מפסוק ללמד שלא נשבעים על קרקעות,
הרי כל קרקע היא הילך, וממילא ודאי שפטור!
תשובה – יש מצבים בהם קרקע זה לא הילך:
- אם חפר בקרקע בורות, שאז צריך להוסיף גם כסף.
- אם תבעו על קרקע וכלים, והודה בכלים,
שאז הכלים אינם הילך, וצריך לימוד שבכ"ז לא נשבע על הקרקע. - יש חידוש של רמי בר חמא –
שבועת השומרים (למשל שומר שכר שנשבע שהיה אונס) זה בעצם שבועת מודה במקצת, כלומר שהיו 3 פרות והודה במקצת:
על אחת כפר,
על אחת הודה,
ועל אחד רוצה להישבע שנאנס.
והרי על זאת שהודה זה הילך, ובכ"ז נשבע!
תשובה: זה לא הילך (אלא אמר למשל שפשע בה וחייב עליה כסף).
(ה. שליש)
חלק ב – חזרה לדין של ר' חייא (ג.) – שבועת גם על "עדים על מקצת"
א. מחלוקת האם יש שבועה כזו –
(שניהם לומדים מ"על כל אבידה אשר יאמר כי הוא זה" (שמות כב, ח)) –
אבוה דר' חייא אפטוריקי – אין,
לימוד אחד – למודה במקצת,
לימוד שני – דווקא בהודאת פיו, ולא בעדים.
(ולגבי הודאה ממין הטענה – הוא סובר כר"ג שלא צריך).
ר' חייא – יש (כמו מודה במקצת)
לימוד אחד – למודה במקצת,
לימוד שני – שההודאה תהיה ממין הטענה (אבל טענו חיטים והודה בשעורים פטור)
(כדעת ת"ק,
אך ר"ג חולק ואומר שלא צריך)
(ה. שליש תחתון)
ב. סיפור עם המקרה של ר' חייא
היה רועה שהיו נותנים לו בעדים הרבה כבשים לשמור, ויום אחד נתנו ללא עדים והוא טען שלא נתנו,
ובאו עדים שכן נתנו שניים, ושהוא אכל אותם.
ר' זירא – זה בדיוק המקרה של ר' חייא, וצריך להישבע על השאר.
אך אביי – כאן לא רק כפר אלא גם אכל, שזה גזל, והוא חשוד על השבועה ולא משביעים.
ומסכים ר' זירא – גם אני לא התכוונתי שיישבע בפועל,
ואכן כיוון שהנתבע לא יכול להישבע, אז שכנגדו (התובע) יישבע וייטול.
[ומקשים – למה צריך את השבועה של ר' חייא?
הרי גם בלעדיה לפי ר"נ הוא אמור להישבע מדרבנן שבועת היסת (ר"נ), וכיוון שלא יכול להישבע אז התובע יישבע וייטול!
תשובה – לא, כי זה תקנתא לתקנתא
(שבועת היסת זה תקנה, ו"שכנגדו" זה תקנה).
(ה: 6+)
חלק ג – חוזרים למשנה – נשבעים וחולקים
א. נוסח השבועה – שאין לו בה פחות מחצי
כי להישבע שהכל שלו – לא יכול, כי בסוף יקבל רק חצי וזה נגד השבועה
ולהישבע שחצי שלו – לא יכול, כי הרי טוען שהכל שלו,
ב. למה נשבעים?
(כבר ראינו בדף ב למה כאן נשבעים ובמקומות אחרים לא,
שלר' חייא זה סוג של עדים במקצת/מודה במקצת והילך, עכשיו נראה עוד דעות
רי"ח – כי אולי סתם תקף טליתו של חברו (גזלן)
כי חשוד על ממון לא חשוד על שבועה,
אביי – מי שחשוד על ממון (שהוא גזלן) חשוד על שבועה,
אלא מדובר באדם שחושב שהשני חייב לו כסף, ורצה לגזול כדי להחזיר לעצמו את החיוב.
ראיות לרי"ח:
מקרים בהם משביעים אנשים שחשודים על ממון (ושנצליח לתרץ ששם הוא לא ממש גזלן):
- שבועת מודה במקצת,
דחייה – רק מנסה למשוך זמן עד שיהיה לו כסף
- שבועת מודה במקצת בשומרים (רמי בר חמא),
דחייה – רק מנסה למשוך זמן עד שימצא את הגנב/אבידה
- שבועת רב הונא (שומר שלא רוצה להישבע אלא לשם – נשבע שאינה ברשותו)
דחייה – חושב שזה לא גזילה כי הוא הרי משלם על זה (לא יודע שלא תחמוד זה גם אם משלם)
עוד מקרים שאותם לא נצליח לתרץ:
- כופר בכל שנשבע שבועת היסת (אם רק ניסה למשוך זמן היה כופר רק בחצי)
- חנווני על פנקסו (מדף ב) – שניהם נשבעים אפילו שאחד ודאי משקר.
- שומר חינם צריך להישבע שלא פשע, שלא שלח יד, שאינה ברשותו – שזה ממש גזל.
ומכאן ראיה שמי שחשוד על ממון לא בהכרח חשוד על שבועה.
דף יומי סיני – הגירסה הישנה
צפה בשיעור בליווי גמרא:
בבא מציעא דף ה – דף יומי. המשך דיון במחלוקת לגבי הילך (ר' חייא – חייב שבועה, רב ששת – פטור), מחלוקת על דין ר' חייא שיש מודה במקצת בעדים, שבועת "שכנגדו", בירור סגנון השבועה במשנה ולמה נשבעים.
צפה בשיעור בליווי קטעי גמרא מוארים:
2 תגובות
יישר כח גדול ,
בטעות חסר השאלה על רועה שפסול ולא נאמן.
תזכו להמשיך להרבות ולהפיץ תורה בים ישראל .
כה לחי !!!
יייישר כח, רעיון גדול. לדעתי כדי להגדיל את הדף שאתם מציגים כאן. ושוב ישר כח.