לרפואת ליאור בן דבורה הי"ו
ולרפואת לרפואת שמואל אליעזר בן אהרון הי"ו
ולרפואת החייל הצדיק משה אהרון בן לאה בילא שנפצע קשה בעזה בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף ד
(ג
(ד. באמצע – ד: 1-)
חלק א – חזרה לְמה למד ר' חייא ממשנתנו –
- A. אתמול – שבועת "עדים במקצת" (כמו מודה במקצת)
אך מקשה הגמרא – הרי כאן לשני הצדדים יש "עדים" (שניהם מחזיקים),
(והרי ברור שאם ללווה יש עדים על השאר – שלא צריך להישבע!)
אלא באמת ר' חייא לא הביא ראיה ממשנתנו לדין זה,
אלא לדין אחר:
- B. דין "הילך" (תובע מאה, והנתבע אומר לא נכון זה חמישים והנה הם).
שרב ששת – בהילך אין שבועת מודה במקצת (כי הוא מפצל את התביעה לשניים, בחצי מודה ובחצי כופר בכל)
ור' חייא אומר שיש שבועה,
ואת זה הוא לומד ממשנתנו (שכל צד כאילו מודה בחצי השני ואומר הילך), ונשבעים.
ואילו רב ששת – השבועה במשנתנו תקנת חכמים ולא מדין הילך (כפי שראינו גם בדף ב),
אך ר' חייא – נכון, זו תקנת חכמים, אבל עדיין יש כאן ראיה להילך, כי חכמים במשנה לא היו מתקנים שבועה אם אין שבועה דומה לה בדיני התורה.
(ד. 1-)
חלק ב – דיון במחלוקת לגבי הילך
רב ששת – אין שבועה
ר' חייא – יש שבועה
קושיות –
- קושיא על ר' חייא –
ראובן תובע את שמעון על 5, ויש לו שטר של "סלעים", שמעון אומר שזה היה 3.
רשב"א – שמעון הוא מודה במקצת רגיל, כי יכל לומר 2.
ר"ע – זה לא מודה במקצת אלא "משיב אבידה",
עכשיו – מה יקרה אם שמעון הודה ב2
זה בעצם סוג של הילך, והגמרא מבינה בסופו של דבר שלשניהם ב2 פטור משבועה:
(אנחנו מחברים פה שתי איכא דאמרי בגמרא, הראשונה הקשתה מרש"בא על ר' חייא,
השנייה הקשתה תחילה מר"ע על רב ששת, אבל דחתה, ואמרה שבעצם גם הוא קשה על ר' חייא)
כי לרשב"א – אם גם ב2 חייב שבועה, למה דיבר רק על 3? (ואם התכוון גם ל2, היה צריך לומר "אף זה יישבע").
וגם לר"ע – שהרי אם ב3 פטור וב2 חייב, כי אז כל מי שרוצה לשקר ולא להישבע יגיד 3.
תשובה – אולי בהילך חייב שבועה, ושם פטור כי:
- לנתבע יש שטר שמסייע לו (שכתוב "סלעים")
- כי שם יש שטר, וממיל איש גם שעבוד קרקעות, ולא נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות.
(ד: שליש תחתון, מתיב מר זוטרא בריה דרב נחמן)
- קושיא על רב ששת (משנה שבועות) –
אם תבעתי אותך על כלים וקרקעות, והודה באחד, פטור משבועה כי לא נשבעים על כפירת או הודאת קרקעות.
אבל נדייק שאם זה היה כלים וכלים – יהיה חייב (אפילו שזה הילך, כפי שהמקרה שמודה בקרקע הוא הילך (שהרי הקרקע במקומה עומדת)).
תשובה – באמת גם כלים וכלים פטור, כי זה הילך,
אז למה המשנה הזכירה כלים וקרקעות – בשביל ההמשך, שאם טענו כלים וקרקעות, והודה במקצת כלים – נשבע על שאר הכלים (מודה במקצת), ואגב זה זוקקים עליו להישבע גם על הקרקעות.
(ואמנם דין זוקקין הוזכר גם במשנה בקידושין,
אבל כאן זה האזכור העיקרי).
דף יומי סיני – הגירסה הישנה
צפה בשיעור בליווי גמרא:
3 תגובות
תקלה טכנת
בבא מציעה דף ד,ה לא ניתן לשמיעה או צפיה. תבוא עליכם הברכה השיעורים מוגשים בצורה נהדרת.
שלום רועי,
באמת בשיעור האחרון (בעת כתיבת התגובה – דף יג) צורפה טבלה, כי מדובר בדף מסובך במיוחד. בעז"ה נמשיך זאת כשהדף ידרוש זאת.
הצילומים של הדפים כאן לא היו יעילים (כי ממילא השיעורים מהירים ולא ממש לפי סדר הדף) ולכן הופסקו.
אני חושב שיעזור לאנשים לעקוב אחרי המהלך של הגמרא אם יצורף טבלה או משהו בסגנון.