סיכום הדף היומי, זבחים יב
(יא: במשנה – יג. במשנה)
א. פסח שלא לשמה בבוקר י"ד ניסן
ר' יהושע – מכשיר כשלמים (כמו ביג ניסן)
בן בתירא – פוסל.
למה בן בתירא פוסל?
A. ר"א – כי לדעת בן בתירא גם הבוקר כשר לקרבן פסח.
שאלות:
1. למה נחלקו בפסח לשמה בבוקר? שלא נחשוב שרבנן יפסלו בשלא לשמה.
2. לפי זה צריך לפרש ש"בין הערביים" זה כל היום גם לגבי התמיד, הנרות והקטורת.
תשובה – בתמיד כתוב "האחד תעשה בבוקר". בנרות (והקטורת נלמד מהנרות בהיקש) – "מערב עד בוקר" [דחיות: 1. הרי גם בפסח כתוב "בערב"? שם לומדים משהו אחר. 2. אם כן, למה נאמר "בין הערביים" בנרות? אין תשובה].
3. הרי רבי הבין בפירוש בדעת בן בתירא שמכשיר את הפסח רק בחלק מהיום.
B. רי"ח – אפילו שזה לא הזמן של פסח, בכל זאת – שלא לשמה פסול (כי חלק מהיום ראוי לפסח).
ב. דיחוי בקרבנות
A. בעית הדיחוי – לר"יח בדעת בן בתירא – אם הקדישו את הקרבן לפני י"ד, הוא יידחה בבוקר של י"ד.
תשובות – נכון, וצריך להקדיש כך שלא יהיה דיחוי (ר' אבהו – אחרי חצות היום, אביי – מהבוקר, רב פפא מהלילה (כמו במעשר שמוקדש בלילה וקרב רק למחרת).
B. שאלות לגבי דיחוי:
1. דיחוי בבעלי חיים חיים? 2. דיחוי מעיקרו נחשב דיחוי? 3. דיחוי בקדושת דמים?
רי"ח מחמיר בשלושת השאלות (כמו במקדיש בהמה שרק חציה שלו).
C. דיחוי בגברא
הקדיש והמיר דתו או נשטתה – נחשב דיחוי.
רב ירמיה מתלבט בהפריש חטאת ואז פסקו בי"ד שמותר לאכול חלב, והמסקנה היא שזה ודאי נחשב דיחוי – כיון שנדחה לכולם.
ג. דעת בן עזאי – גם קרבן עולה נפסל שלא לשמה.
מקורות:
1. "עולה הוא". דחייה – מוזכר אחרי האימורים, אז לא ייתכן שבא לעכב.
2. קל וחומר מחטאת + פסח. דחייה – בשניהם יש קשר לכרת. דחיית הדחייה – זה לא אותו קשר (וללמוד לאשם אי אפשר כי יש פירכא אחרת – שאשם לא שייך בציבור).
3. מסורת מ72 זקנים.
