סנהדרין עב – גמרא הדף היומי

Download

{enclose sanhedrin_72.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי, סנהדרין עב
(עב. במשנה – עב: שליש תחתון)
א. בא במחתרת – סברא – הגנב יודע שבעה"ב יתנגד, ולכן מתכוון לגנוב גם אם יצטרך להורגו.
ב. "קים ליה בדרבה מיניה" – כל נזק ממוני שעשה הגנב תוך כדי הגניבה – הוא פטור (כיוון שבאותו זמן היה מוגדר שחייב מיתה). האם פטור גם על כלי שגנב? רבא – פטור רק אם שבר את הכלי (ואפילו ששברו אחרי שכבר לא היה חייב מיתה). רב – פטור אפילו שהכלי עדיין קיים.
ג. גדרי בא במחתרת:
1. "זרחה השמש עליו" – שברור לו שהגנב: ברייתא א – בא להרוג (-ואז מותר להורגו, אך בסתם אסור), ברייתא ב – לא בא להרוג (ואז אסור להורגו, אך בסתם מותר). יישוב הברייתות: בסתם מותר (כברייתא ב), ורק אסור כשהגנב אוהב את הנגנב כמו אבא.
2. שבת (נלמד מ"דמים") – 1. שגם בשבת מותר להרוג (שלא כבית דין). 2. שכשאסור להורגו – אז צריך גם להצילו, ואפילו בשבת. [אבל אם הגנב בא להרוג, ונפל עליו גל של אבנים – לא מורידים את הגל בשבת (רש"י – זה חילול שבת (הוא כבר נחשב מת), מאירי – רק אם יש חשש שימשיך לנסות להרוג).
3. גם אחרים יכולים להורגו (-"והוכה"), כיוון שהוא רודף, ובכל דרך שבה ניתן להורגו (-"ומת") (ולא לומדים את זה מהרוגי בית דין ומגואל הדם – כי הם שני כתובים הבאין כאחד).
4. כשלא בא במחתרת אלא נכנס מהגג/חצר – גם שייך הדין (-"ימצא הגנב"). האם צריך התראה בגגו וחצרו? ברייתא א – לא, ברייתא ב – כן (ויש מחלוקת בין רש"י למאירי – האם צריך שהגנב גם יקבל עליו את ההתראה).