סנהדרין ה – גמרא דף יומי

{enclose sanhedrin_05.mp3}

Download

סיכום הדף היומי, סנהדרין ה

(ד: שורה אחרונה – ה: 12 שורות מלמטה)

א. מבוא – יש שני מסלולים בהליכה לבי"ד: 1. מסלול בהסכמת שני הצדדים (כמו זבל"א), שם אין כמעט תנאים להרכב ולאופי הדיינים (זה ידובר בפרק ג). 2. מסלול הכפייה – בו צד אחד כופה על הצד השני, זה הנושא בפרק שלנו ובזה יש צורך ב-3 הדיוטות שלפחות אחד או כולם "גמיר".
ב. בית דין שטעו וגרמו לנזק כספי – אם הם סמוכים – פטורים (דף לג. ושם נפרט), אם הם הדיוטות, פטורים אם: 1. הצדדים קבלו על עצמם שהדיינים פטורים אם יטעו (קשור לסעיף א). 2. אם קיבלו רשות לדון מהריש גלותא או נשיא הסנהדרין.
ג. ברייתא – דיין מומחה לרבים יכול לדון לבדו. [רש"י – דווקא לרב אחא בר"א שבדף ג אמר שמהתורה מספיק אחד הדיוט, רוב הראשונים – גם לרבא ור' אבהו שמהתורה צריכים שלושה סמוכים – רבנן הקלו ואפשרו או שלושה הדיוטות או אחד "מומחה לרבים"].
ד. האם "יחיד מומחה" צריך רשות רשמית לדון? לא, כפי שמר זוטרא דן יחידי ללא רשות רשמית.
רב ושמואל – הרשות תועיל לו – שאם יטעה לא ישלם (כמו סעיף ב).
האם רשות בא"י מועילה לבבל? לא (כמו שהרשות שקיבל רבה ב"ח מרבי לא הועילה לו אלא לעיירות על הגבול של בבל).
ה. סיפור הרשות שקיבלו רבה ב"ח ורב מרבי (באמצעות ר' חייא).
1. למה קרא לרב בן אחותי ולא בן אחי – 1. כי היה גם בן אחותו (מאימו). 2. על שם חכמתו ("אמור לחכמה אחותי את").
2. למה לרבה ב"ח נתן רשות גם לבדוק מומי בכור ולרב לא? 1. שיכבדו את רבה ב"ח. 2. כי היה בקיא יותר מדי וזה יכול לגרום לאחרים לטעות.
3. למה היו צריכים גם רשות להורות? כי תלמיד צריך רשות להורות כדי לברר שמלמד בדיבור ברור ולא יטעה את שומעיו.
4. רואים שניתן לפצל רשות (רמו אצל רב, שלדון ולהורות – כן, אך לבדוק מומין – לא), אך האם ניתן לתת רשות שמוגבלת בזמן? כן (כרי"ח).
ו. אגב – תלמיד אל יורה בקרבה של שלוש פרסאות לרבו, אא"כ זה למנוע מכשול מיידי כמו להזכיר לכהן שהוא בבית קברות.