{enclose sanhedrin_18.mp3}
סיכום הדף, תלמוד בבלי סנהדרין יח
(יח. תחילת הפרק – יח: 3 שורות מהסוף)
א. במשנה – מלך לא דן אחרים (כי אי אפשר לדון אותו). תוספות – זה דווקא אם רוצה לדון יחידי למשל שהוא"מומחה לרבים"). בברייתא – לא מצרפים מלך לסנהדרין גם עם אחרים (כי לא יוכלו לחלוק על דבריו – "לא תענה על רב").
ב. כהן גדול דן (פשיטא), ודנים אותו – מה החידוש?
1. אין חידוש (והובא כהנגדה למלך שלא מעיד).
2. יש חידוש: 1. שאם הרג בשוגג גולה לעיר מקלט אפילו שלעולם לא יצא משם. 2. שבשאר דינים שאינם דיני נפשות – נידון בבית דין של שלושה (ולא בסנהדרין גדולה).
ג. כהן גדול מעיד – והרי זה לא לכבודו? מדובר שהמלך קשור, ולכן זה לכבודו. [במה מדובר? 1. שמעיד לטובת המלך (דחיה – הרי לא דנים את המלך). 2. שהמלך דן (דחייה מהברייתא בסעיף א – הרי המלך לא יכול לדון בסנהדרין, גם עם דיינים נוספים). 3. שמעיד לטובת בן המלך (והמלך עצמו מגיע לשמוע העדות כדי לכבד את הכה"ג)].
ד. מלך וכה"ג לא דנים לגבי עיבור השנה, כי יש להם אינטרס אישי (מלך רוצה לעבר – משלם לחיילים על שנה ומקבל 13 חודשים, כה"ג רוצה לא לעבר – שלא יהיה קר ביו"כ). [ומכאן למד רב פפא שעונות השנה לא תלויות בעיבור השנה].
15 תגובות
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
😀 😀 😀 😆 😀 😆 😆 😀 😆 😆 😉 😉 🙂 🙂 😛 😛 🙄 🙄
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
:zzz :zzz :zzz
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
שאלת המיליון דולר
מי דן את המלך????????? 😥 ?????
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
לאורי שלום וברכה
ציינת, לפי מה שהבנתי, שהרועים דיברו בינהם בחודש אדר ב'. לפי הבנתי הם דיברו בחודש אדר והזכירו סימנים האם חודש זה אמור להיות שבט או אדר ולפי דבריהם שאמור להיות שבט, אכן הוסיפו עוד חודש וכעבור חודש היה אדר ב'.
כך הבנתי בהתחלה, וכך גם מובנת תגובת הגמרא (שרבנן לא עיברו את השנה בגלל דברי הרועים), אך א"כ מה הראיה משם [b]שלאחר[/b] עיבור השנה העונה בחודש תשרי למשל מתאימה למה שבדרך כלל הנו חודש חשון?
אשמח אם תיצור קשר 0542052523 אפילו כעת תודה.
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
דף י"ח
בענין כהן גדול שגולה לעיר מקלט
הרי אם הכן הגדול גולה לעיר מקלט, ממילא יהיה חייב להיות מועבר מתפקידו, שהרי לא יכול לשמש ככה"ג, ביוה"כ מתוך העיר מקלט, ואז במות הכהן הגדול (החדש) יוכל לצאת מעיר המקלט.
הוא יכול לצאת מהעיר מקלט רק כשהכה"ג שהיה כה"ג [b]בזמן ההריגה[/b] מת, גם אם בינתיים החליפו אותו בתפקיד.
[quote name="בני ."]דף י"ח
בענין כהן גדול שגולה לעיר מקלט
הרי אם הכן הגדול גולה לעיר מקלט, ממילא יהיה חייב להיות מועבר מתפקידו, שהרי לא יכול לשמש ככה"ג, ביוה"כ מתוך העיר מקלט, ואז במות הכהן הגדול (החדש) יוכל לצאת מעיר המקלט.[/quote]
עיין רשי "ההורג" שאומר 'כשהוא גולה' וכן תוס "אינו" שאומר 'שנגמר דינו' שהרגע המכריע הוא גמר הדין ומדובר שאז עוד לא מינו כ"ג חדש לכן אינו יוצא משם לעולם!!
שכוייח. מה שכתבתי הוא על פי הגמרא במכות (יא:), שזה לפי שעת ההריגה. אכן הרבה ראשונים כותבים כפי שכתבת, אך לפי"ז אין ייחוד בכה"ג שהורג, אלא כל אדם שהורג כשאין כה"ג בזמן גמר הדין – לא יוצא לעולם. [כל זה ראיתי בהערות של שוטנשטיין].
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
שאלה טובה, בדף הבא נראה שמדובר בגזירה מאוחרת ורק ביחס למלכי ישראל מזמנו של ינאי המלך והלאה.
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
דף י"ח
איך אנחנו אומרים שהמלך לא דן
הרי ידוע לכל על "משפט שלמה" ("לא כי בני החי ובנך המת…גזורו")
אז יש לנו ראיה שמלך כן דן.
שאלה טובה, בדף הבא נראה שמדובר בגזירה מאוחרת ורק ביחס למלכי ישראל מזמנו של ינאי המלך והלאה.
מלך
מלכי דוד דנים מלאכי יהודה לא מקווה שהצלחתי לעזור !
חוזר: סנהדרין יח – גמרא דף יומי
את הנושא בסוף הדף של שלושת הרועים הסברנו לפי הבנתנו ברש"י, אבל עדיין לא מובן לי העניין שהגמרא אומרת שרבנן לא קבעו את עיבור השנה על פי שלושת הרועים – למה הגמרא אומרת את זה? הרי אפשרות כזו כלל לא עלתה בשאלת הגמרא.
אשמח להסברים על חוסר הבנתנו, ובכלל הסברים חלופיים בסגויא זו.