שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

ערכין דף לג – גמרא דף יומי

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(לג. במשנה – לג: משנה 2)

חלק א – דין בתי חצרים (לא מוקף חומה)

עד היום דיברנו על שדה אחוזה ובתי ערי חומה. היום נעבור לבתי החצרים.

הפסוק: "ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב, על שדה הארץ יחשב, גאולה תהיה לו וביובל יצא" (ויקרא כה, לא).

א. לגבי מכר (משנה וברייתא) –

מקלים על המוכר משני הכיוונים ("נותנים להם כח יפה" שבשניהם), נלמד מהפסוק:

כמו שדה אחוזה – יכול לגאול עד היובל, וביובל יוצא ("על שדה הארץ יחשב")

כמו בית עיר חומה – יכול לגאול מיד ולא אחרי אחרי שנתיים ("גאולה תהיה לו").

בקיצור: יכול לגאול תמיד, עד היובל, וביובל יוצא.

(לג. 5-)

מה לגבי מוכר, שפגע בו היובל בשנה ה1 או ה2?
בשנה ה1:
לכאורה יש בעיה:
אם נדמה לשדה אחוזה – הרי לא פודה וגם יוצא בשנתיים הראשונות (כט).
ואם לבתי ערי חומה – הרי יובל לא משפיע.
אז איך נלמד שיוצא?
תשובה : נלמד מבתי ערי חומה שיוצא גם בשנה ה1 (אמנם ע"י פדיון), ונלמד משדה אחוזה שיוצא בחינם ביובל (אמנם לא בשנה ה1+2). מהשילוב של שניהם נלמד שיוצא בשנה 1 ביובל ללא פדיון.

בשנה ה2 זה יותר בעיה:
כי כאן הרי בבתי ערי חומה לא יוצא כלל כי כבר נחלט,
ובשדה אחוזה גם לא (צריך שנתיים!).

אלא שמהברייתא עולה שיש לימוד מיוחד שכן יוצא: "וביובל יצא" (שלכאורה מיותר)

הניסוח בברייתא: "יכול לא יצאו ביובל? ת"ל "וביובל יצא".
ברור שלא מדובר על מכר רגיל, שברור שיותא ביובל כמו שדה אחוזה,
אלא מדובר על מצב מיוחד שבו אם נדמה לבתי ערי חומה או שדה אחוזה אז לא יצא, ובא הפסוק ומלמד שכן יוצא.

מתי?

רב הונא אומר שזה בא לממד על הקדש, שנראה בהמשך,
אבל רב אושעיא (וגם רב הונא מסכים גם לזה) אומר שזה מלמד על הנ"ל – יובל בשנה ה2.

ב. לקבי הקדש

נזכיר:
הקדיש שדה אחוזה – יכול לפדות,
לא פדה או פדה מישהו אחר והגיע היובל – מתחלק לכהנים (לר"ש בחינם, לר"י בפדיון).

הקדיש בית חומה – היובל לא משפיע, ויכול לפדות לעולם,
אך אם אחר פדה – תוך שנה פודה ממנו, אחרי שנה – נחלט אצל הפודה לעולם.
היובל לא משפיע.

מה לגבי מקדיש בתי חצרים?
העיקרון הוא שנותנים לו את הכח היפה של הנ"ל, לכן יכול לפדות לפחות עד היובל (כמו בשדה אחוזה ובתי ערי חומה).

אם לא נפדה והגיע היובל:

אם נדמה לשדה אחוזה – צריך להתחלק לכהנים,
אם נדמה לבתי ערי חומה – לא יוצאת לבד אלא צריך לפדותומשמע מהמשך הגמרא שזה הדין.

אם מישהו אחר פדה ואז הגיע היובל:

אם הגיע היובל לפני שנה: רש"י – יצא ביובל,
כי מצד אחד כמו בתי ערי חומה – שלא נחלט, אלא חוזר לבעלים עם פדיון,
ומצד שני כמו שדה אחוזה – שביובל יוצא ללא פדיון (לפי ר"ש, דף כו).
אז כאן עושים שילוב – שיחזור לבעלים ללא פדיון. [1]

אם הגיע היובל אחרי שנה,
כבר א"א לעשות את השילוב הנ"ל, כי בתי ערי חומה אחרי שנה לא חוזרים לבעלים אלא נחלטים לפודה.

מה הדין?

רב הונא על הברייתא הנ"ל – יוצא ביובל מהפודה אל הבעלים המקורי.

הערות:

A. רב זעירא – ולמה אתה מעמיד את הפסוק רק כשמישהו אחר פדה,
אם היובל מוציא, שיוציא גם ישירות מההקדש לבעלים גם ללא פדיון?

אביי: כי צריך פדיון. למה?

1. תחילה אומרת הגמרא – שלא יאמרו שהקדש יוצא ללא פדיון.

2. אחר כך מביאה מקור, ומשמע שזה לא רק שמא יאמר – קל וחומר מלוויים
אם לויים, שכשמכרו תמיד גואלים וביובל יוצא, בכל זאת כשהקדישו צריכים פדיון, קל וחומר בישראל (הקדש לא יוצא ללא פדיון, נקודה).

B. רב אושעיא חולק: נשאר אצל הפודה לעולם. [2]

מקור : ברירת המחדל היא שמה שאדם פודה נשאר אצלו. [3]
יוצא הדופן היחיד הוא שדה אחוזה, שלמרות שאדם פדה, ביובל זה נלקח ממנו לכהנים, אבל בכל השאר נשאר אצל הפודה.

אז למה התכוונה הברייתא – "וביובל יצא"?
לגבי מוכר בתי חצרים, והגיע יובל בשנה ה2 – כתבנו את זה לעיל.

ברייתא כרב הונא : המקדיש בתי חצרים –
גואלו מיד ולעולם,
פדה מישהו אחר – ביובל יוצא לבעלים המקורי.

(לג. משנה 1)

חלק ב – מה נחשב בתי חצרים?

אם אין חומה – ברור.

אך מחדשת המשנה – אפילו אם יש חומה אך אין 3 חצרות עם 2 בתים – גם נחשב בתי חצרים.

מקור: "ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב".
"אשר אין להם…" מיותר, הרי "בתי חצרים" זה מקום ללא חומה.

אלא בא ללמד – אפילו שיש חומה, לעיתים נחשב כאין חומה. מתי – כשזה רק "חצרים" (=2 חצרות עם שני בתים).



[1] וצ"ע, כי זה לא לקחת את כח של כל אחד אלא להמציא כל חדש… שהרי בבתי ערי חומה צריך פדיון, ובשדה אחוזה לא יוצא אלא מתחלק, אז מניין להמציע שלא צריך פדיון ושיוצא לבעלים? וכן הקשה השפת אמת ונשאר בצריך עיון.

[2] בין אם הגיע היובל בשנה השנייה ובין אם בשנה הראשונה, אך בשנה הראשונה לכאורה יכול הבעלים המקורי לפדות, כמו בבתי ערי חומה.

[3] הגמרא מזכירה כאן פסוק שלא קיים "ונתן הכסף וקם לו", אך הכוונה לפסוק "ואם המקדיש יגאל את ביתו… והיה לו".

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.