להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(ב. תחילת הפרק – ג. 8+)
הקדמה:
יש שני מסלולים להקדשת כסף למקדש לפי שווי של אדם –
נדר דמים – לפי השווי בשוק העבדים
נדר ערכין – לפי שווי קבוע שהתורה הגדירה לפי מין וגיל:
חודש עד 5 | 5 עד 20 | 20 עד 60 | 60 ומעלה | |
זכר | 5 | 20 | 50 | 15 |
נקבה | 3 | 10 | 30 | 10 |
ויש היקש בין שני המסלולים – "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ…".
חלק א – הכל מעריכין ונערכין, נודרין ונידרין
מה כל חלק בכותרת בא לרבות?
מעריכין – אפילו מופלא סמוך לאיש (12),
נערכין – אפילו מנוול ומוכה שחין (ולא אומרים שכפי שלא נידר (כי אין לו שווי בשוק) כך לא נערך).
נודרין – אין חידוש, מובא אגב "נידרין"
נידרין – אפילו טומטום ואנדרוגינוס, אפילו חרש שוטה וקטן, ואפילו תינוק עד גיל חודש וגוי.
מה החידוש:
טומטום ואנדרוגינוס, תינוק, גוי – שלא אומרים שכפי שלא נערכין (צריך זכר נקבה מעל חודש) גם לא נידרין.
חרש שוטה וקטן – שלא אומרים שכפי שלא נודרין (כי אין להם דעת) כך לא נידרין.
והרי זה כתוב במפורש בהמשך המשנה? "תני והדר מפרש".
(ב. באמצע)
חלק ב – תחומים אחרים בהם כתוב "הכל…"
1. משנה מנחות צג. – "הכל סומכין" על קרבנם – לרבות יורש.
משנה תמורה ב. – הכל ממירין – גם לרבות יורש.
(דילוג ב. שליש תחתון – ב: 8+)
2. לקט ברייתות דומות: הכל חייבים בסוכה, לולב, תפילין, שופר, מצטרפים לזימון –
לרבות קטן ממצוות חינוך (כל תחום והגיל המתאים לו)
(בצירוף לזימון זה לא רק חינוך אלא מצטרפים לגדולים)
3. משנה חגיגה (ב.): הכל חייבן בראייה –
a. חייב מי שהיה חיגר ביום הראשון והתרפא ביום השני
(גם זה מחלוקת אמוראים, יש סוברים שכל הימים מחויבים בפני עצמם, וחייב,
ויש סוברים שהם תשלומים ליום הראשון – אז הוא פטור).
b. לחייב את מי שסומא בעין אחת
(ואז זה יהיה מח' תנאים, כי יש ברייתא שפוטרת סומא בעין אחת).
c. לחייב מי שחציו עבד וחציו בן חורין.
(תחילה הגמרא אומרת שאז זה יהיה נגד רבינא, כי לדעתו אדם כזה פטור,
אך בסוף אומרת שזה גם לרבינא, כי מה שאמר שפטור זה לפי ב"ה שאמרו בהתחלה שהמצב החצוי הזה יכול להמשיך לתמיד, אבל אחרי שבית הלל הודו לבית שמאי שכופין את רבו לשחררו – אז אפילו שהוא עדיין חצי עבד זה נחשב כאילו הוא כבר משוחרר, וממילא חייב בראייה גם לרבינא – וכמשנה).
4. לקט מקרים דומים:
הכל כשרים לקרות את המגילה, חייבין בזימון – לרבות נשים
(לגבי מגילה, כי אף ה היו באותו הנס, לכן חייבות אפילו שהזמן גרמא. ויש מחלוקת ראונים אם מוציאה איש).
(בזימון הכוונה שמזמנות לעצמן (וכן עבד כנעני), ויש מחלוקת אם יכולות או חייבות)
מחר נראה עוד מקרים כאלו. הגענו לג. 8+, כעת נחזור ל ב. שליש תחתון להשלמה:
(ב. שליש תחתון)
חלק ג – מאמר מוסגר על יורש סומך וממיר
האם יורש סומך וממיר זו מחלוקת: לרבנן – כן, לר"י לא.
לפי שניהם התמורה והסמיכה תלויות זו בזו (קישור בין תחילת הקדש (תמורה) לסוף הקדש (סמיכה), אבל בכיוון הפוך:
ר' יהודה – יורש לא סומך ("קָרְבָּנוֹ")[1], ומזה לומד שגם לא ממיר.
רבנן – לומדים שיורש ממיר ("וְאִם הָמֵר יָמִיר…"), ומשם לומד שגם סומך.
ומה כל דעה עושה עם השני?
לגבי קרבנו (המקור של ר"י שיורש לא סומך) –
למעשה זה כתוב 3 פעמים.
רבנן לומדים שלא סומכים על קרבן גוי וקרבן חברו, ושכל השותפים בקרבן סומכים.
לר"י אחד הפעמים פנוי ללמד שיורש לא.
איך הוא פנוי?
או כי חולק על השותפים, או כי גוי וחברו נלמד מאותו אזכור.
לגבי המר ימיר (המקור של רבנן שיורש ממיר) –
ר"י – לרבות אישה לתמורה (ורבנן מרבים מ"אם המר ימיר", ור"י לא דורש "ואם").
