הדף היומי – מועד קטן דף ד

הלימוד לעילוי נשמת
דב בן ישראל ליב הכהן ז"ל

ולעילוי נשמת
חסיבה בת חיים ורחל ליברטי ז"ל, ת.נ.צ.ב.ה
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(ד. שליש עליון עד ד: 1-)

חלק א – איסור השקיה ע"י טירחה (דלי)

א. חשש שמא יגיע לטירחא

ראינו במשנה:
מותר להשקות בית השלחין ממעיין (לא טירחא מרובה, עושה תעלה ברגליו),
אבל אסור להשקות ממי גשמים או מי קילון.

הסבר:

מי קילון – בור מים בו המים נמוכים, וצריכים לדלות את המים עם דלי (טירחא מרובה).
מי גשמים – בור מים מלא מי גשמים עד למעלה,

ואמנם כרגע זו לא טירחא מרובה, אבל זה עלול להגיע לטירחא:

רי"ח – שמא ישקו גם מבור אחר של מי קילון.
רב אשי – שמא הבור הזה עצמו יתמעט, ויהפוך למי קילון.

נפק"מ: במקרה שאין חשש שגובה המים ירדו (כמו נהרות שמושכים מים מהאגמים (שמלאים במי גשם)):

לרי"ח – אסור, כי יש לגזור אטו מי קילון.
לרב אשי – מותר, כי אין חשש שהמים האלו ירדו (וכן ר' זירא-שמואל).

(וכן הסביר ר' זירא לר' ירמיה: שהם נחשבים כ"מיא דלא פסקי").

(ד. שליש תחתון)

וכן בשתי ברייתות (כרב אשי וכנפקא מינה הנ"ל):

1. A. ת"ר – הפסיקות והבריכות אסורות, תוס' רא"ש – שמא המפלס ירד, ואז ישתמש בדלי.
   אבל אם יש אמת מים ממעיין שממלאת אותם – מותר, כי אין חשש שהמפלס ירד.

(רב פפא – בתנאי שהאמה מספיקה להשקות את רוב השדה,
רב אשי – גם אם יקח לה כמה ימים זה בסדר, והוא יחכה ולא עלול להגיע לידי טירחא).

1. B. ת"ר – בריכה עליונה שמטפטפת (עכשיו) מים לבריכה תחתונה,
   מותר לקחת מהתחתונה מהסיבה הנ"ל – שאין חשש שהמפלס שלה ירד.

אביי – בתנאי שהמעיין של הבריכה העליונה עדיין פעיל (וכך אין חשש שהמפלס ירד).

(ד. 7-)

ב. תניא – ר"ש בן מנסיא: אסור להעביר עם דלי מים אפילו בין שתי ערוגות סמוכות, אם אחת גבוהה מהשנייה.

ר' אלעזר בר שמעון – אפילו באותה ערוגה, מחצי נמוך לחצי גבוה.

(ד. 4-)

ג. "מדלין לירקות כדי לאוכלן"

ת"ר – אמרנו שאסור לדלות כי זה טירחא,
אבל זה כשעושה את זה כחלק מגידול הירקות,
אבל אם זה לצורך המועד עצמו (שיהיו משובחים ויתלוש ויאכל אותם במועד) – מותר, כי זה צורך אוכל נפש של המועד.

סיפור והגבלה על זה:
רבינא ורבה תוספאה ראו אדם דולה,
רבינא הניח שהוא דולה לצורך המועד שזה מותר.

[אך רבא תוספאה הציע שהכוונה בברייתא לא להשקות אלא לשלוף (לעקור) חלק מהירקות כדי לאוורר לשאר הירקות, ואילו מים אסור, ויש לנדות את אותו אדם.

אך רבינא הראה ברייתא נופסת ששם מופרש שהכוונה לדלות מים].

(ד: 6+)

ד. מותר לתקן חפירה ישנה:

1. A. במשנה – "ואין עושין עוגיות לגפנים"

רב יהודה + ברייתא: בינכי

קשה: רב יהודה הרשה לעשות בינכי!

בחפירת חפירה ישנה שנסתמה – מותר (לא טירחא גדולה)

חפירה חדשה – אסור (טירחא גדולה).

(דילוג ד: על קטע שעוסק בשמיטה, שליש עליון לשליש תחתון)

1. B. אסור לחפור אמת מים חדשה, אך מותר לתקן ישנה שהתקלקלה (דומה לבינכי)

כי אינו טירחה,
אבל מגביל ר' אבא:

1. רק עד עומק בסיסי של אמה (6), מעבר לזה זה טירחה.
2. דווקא שלא נסתמה לגמרי (נשאר טפח) – אחרת אסור משום מראית עין (כי אינו ניכר שהייתה שם פעם אמה).

           מקרי ביניים:

1. היה 3 ונשאר רק חצי טפח – אסור
   כי בחצי טפח לא זורמים מים ואינו ניכר.
2. היה 12 והפך ל2 – אסור,
   אפילו שזה אותו יחס – לחפור 10 זה טירחה.
3. היה 7 ונשארו שני טפחים:

מצד מראית עין – אין בעיה,
מצד טירחה –

האם תלוי רק במספר הטפחים – ואז גם כאן זה רק 5 ואינו טירחה ומותר,
או שתלוי גם בעומק – וועמוק מ6 זה טירחה למרות שחפר רק 5, ואסור.
תיקו.

1. C. עוד היתרים דומים
2. ר' ירמיה התיר לפנות עפר ממעיין שנסתם.
   ואגב –
   2. אביי הרשה לשחופי נהרא (לפנות עצים שסתמו את הנהר).
   3. רב אשי התיר לקדוח (לחפור ולהרחיב) את נהר בורניץ.

כאן לא מדובר בתיקון אלא בהרחבה,
ובכל זאת מותר כי זה צורכי רבים שבזה המשנה התירה.

(חזרה מד: 1- לקטע שדילגנו: משליש עליון לשליש תחתון)

חלק ב – האם חופרים אמת מים חדשה בשביעית

חכמים – מותר,
ראב"ע – אסור.

1. A. למה? (כאן אין איסור טירחא)

מח' ר' זירא ור' אבא ב"מ ונפקא מינות:

והגמרא מתקנת – שניהם סוברים את סברת "מכשיר אגפיה",
והמחלוקת רק האם יש גם בעיית "נראה כעודר",

למה לא? כי אינו דומה לעודר (מי שעודר משאיר את האדמה במקום ולא זורקו).

1. B. מקשה אמימר – הרי ראב"ע התיר לחפור אדמה בשביעית כדי להכין מקום לאוצר זבל (צריך לחפור לדעתו כדי שיראו שלא מתכוון לזבל שם אלא רק לאחסן).

מצד "מכשיר אגפיה" לא קשה, כי ניתן להעמיד זורק את העפר רחוק.
אך מצד "נראה כעודר" קשה – למה שם מותר?

          תשובות:

1. מדובר שחפר שם מלפני השמיטה.
2. שם מותר כי "זיבולו מוכיח עליו" – מיד מכניס זבל, אז רואים שזה לא נראה כעודר (כמו במקרה שהמים מתמלאים מיד).