הדף היומי – יומא מ

https://youtu.be/DmgqLukw6DI

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי – יומא דף מ

(לט: 10- עד מא. 4+)

חלק א – ההנחה לא מעכבת.

חלק ב – האם ההגרלה מעכבת?

א. הדעות:

1. A. כתוב בסוף סדר העבודה: "וְהָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם…" (ויקרא טז, לד)
   מכאן שסדר העבודה מעכב. מה בדיוק מעכב (דף ס.) –

ר"י – רק הנעשה בפנים (קה"ק) בבגדי לבן.
ר' נחמיה – כל הנעשה בבגדי לבן (גם בחוץ: בהיכל ובעזרה).

לגבי ההגרלה יש מחלוקת אמוראים:

רי"ח – ההגרלה לא מעכבת.
ר' ינאי – ההגרלה מעכבת

ויש שתי גרסאות על היחס בין האמוראים לתנאים:

גירסה א –

לר' ינאי – זה פשוט מחלוקת תנאים (לר"י – לא מעכבת, לר' נחמיה – מעכבת).
לרי"ח – לפי כולם לא מעכבת (גם לר' נחמיה, כי זה לא עבודה),

גירסה ב (מחמירה) –

לר' יוחנן – זה פשוט מחלוקת תנאים (לר"י – לא מעכבת, לר' נחמיה – מעכבת).
לר' ינאי – לפי כולם מעכבת (גם לר"י, כי כתוב פעמיים "אשר עלה").

וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד־חַי… (ויקרא טז, ט-י).

(מ. שליש)

1. B. עוד דעה בהמשך: ר' שמעון – ההגרלה לא מעכבת:

"מת אחד מהשעירים אחרי ההגרלה (ויודעים מי מת) –

אם ההגרלה מעכבת – צריכים להביא זוג חדש ולהגריל שוב, ואז השעיר החי לאיבוד (ירעה עד שיסתאב).
אם ההגרלה לא מעכבת (ר"ש) – פשוט יביא עוד שעיר ויקרא לו בשמו (לה'/לעזאזל), כדי שלא ילך שעיר לאיבוד.

(לט: 3-, מיתיבי)

ב. הוכחות שההגרלה לא מעכבת

על גירסה א זה לא קשה – כי גם ר' ינאי יוכל להעמיד כר' יהודה.
על גירסה ב זה קשה לר' ינאי – כי לדעתו לפי כולם מעכבת.

1. מצווה להגריל, ואם לא הגריל כשר.

תשובה: מצווה להניח ואם לא הניח כשר, אבל להגריל – חייבים.

2. ברייתא דומה:
   ת"ק – מצווה להגריל ולהתוודות, לא הגריל ולא התוודה – כשר.

ר"ש – לא הגריל – כשר, לא התוודה – פסול.

תשובה (לגבי ת"ק) – כמו מקודם – הכוונה שההנחה לא מעכבת, אבל ההגרלה מעכבת.

קשה: והרי לגבי ההגרלה משמע שר"ש מסכים לת"ק,
והרי ר"ש (כאמור) אומר שההגרלה לא מעכבת, מכאן שגם ת"ק התכוון לזה.

תשובה: ר"ש לא בהכרח מסכים בזה לת"ק,
(כלומר, ר"ש לא ידע למה ת"ק התכוון, ולכן אומר לו:
אם אתה פוסל בלי הגרלה ומכשיר בלי ווידוי – אני חולק עליך בשניהם,
אם אתה מכשיר בלי הגרלה ובלי ווידוי – אני חולק עליך רק לגבי הווידוי).

[וכאן יש גורסים את הקטע מסוף העמוד (לגבי האם הווידוי מעכב), שמנו את זה בחלק ג].

(מ. באמצע)

3. ת"ש – במתנות שבפנים (בקה"ק):
   פר מעכב את השעיר, שעיר לא מעכב את הפר.
   במה מדובר?

הקדמה (רש"י) – סדר הפעולות הן:
בחוץ: וידוי ראשון על הפר, הגרלת השעירים, וידוי שני על הפר, שחיטת הפר,
בפנים: קטורת בפנים (קה"ק), הזאת דם הפר על הכפורת
בחוץ: שחיטת השעיר,
בפנים: הזאת דם השעיר על הכפורת,
בחוץ: הזאת דם הפר על הפרוכת, הזאת דם השעיר על הפרוכת, ערבוב ונתינת שניהם על מזבח הזהב.
שפיכת שאר הדם ליסוד המזבח בחוץ, שילוח השעיר לעזאזל.

פר מעכב את השעיר (בפנים) – שקודם יזה מדם הפר ורק אח"כ מהשעיר.
שעיר לא מעכב את הפר (בפנים) – לא ברור:

הרי אין משהו בפנים שצריך לעשות לשעיר לפני הפר:
ואם הכוונה שהיזה מהפר על הפרוכת לפני שהיזה מהשעיר על הכפורת – זה ודאי מעכב לכו"ע!
ואם הכוונה (מהמשך הגמרא) שהקדים נתינת דם הפר על מזבח הזהב לפני הזאת דם השעיר על הפרוכת (שלר"י זה אכן לא מעכב) – זה בהיכל ולא בפנים.

אלא כנראה הכוונה להגרלה על השעיר, שאם היזה מהפר בפנים לפני ההגרלה על השעיר – לא מעכב.

והגמרא מניחה: אם לא חייבים לעשות את ההגרלה לפני הפר (לא כלול ב"חוקת"), כנראה לא חייבים לעשות את הגרלה בכלל!

תירוצים:

1. אכן הברייתא כר"ש שאמר שלא מעכב.
2. הסדר לא מעכב, אבל עצם ההגרלה מעכבת.

(דילוג: מ. 1- עד מ: רבע (זה בחלק ג להלן)

4. ת"ש – שאלו תלמידו את ר"ע האם אפשר לשנות את תוצאת ההגרלה, ולהבעיר את הפתק של שם לימין? וענה להם – עקרונית אפשר לשנות, אבל אל תעשו את זה כדי לא לתת לצדוקים על מה לבקר אותנו.

מכאן שההגרלה כלל לא מעכבת.

[וזה קשה גם לגירסה א על ר' ינאי וגם לגירסה ב גם לרי"ח,
כי ר' נחמיה הוא תלמידו של ר"ע ולא סביר שחולק עליו ואומר שמעכבת]

דחייה: כוונת השאלה היתה לשנות את הפתק לימין וגם את השעיר לימין, כך שתוצאת ההגרלה לא משתנה.

(מ: שליש תחתון)

ג. הוכחות שההגרלה מעכבת:

1. ת"ש –
   כיון שעלה בהגרלה, שוב אינו צריך להניח (שהרי לא נאמר "אשר עליו הגורל" אלא "אשר עלה עליו הגורל).

במה מדובר:
אם השאלה האם זה בכלל מצווה – לא יתכן, שהרי ודאי שיש מצווה להניח.
אלא ודאי יש מצווה, והשאלה האם זה מעכב, ויוצא: ההגרלה מעכבת, ההנחה לא.

דוחה רבא:
אכן הנושא זה רק למצווה: יש מצווה לגריל (וזה לא מעכב), ואין מצווה להניח,

ואין הכוונה שאין מצווה כלל להניח, אלא שאחרי שהניח לא צריך להשאיר עליו את הפתק עד שעת השחיטה.

2. ת"ש – ברייתא מפורשת:

לכאורה ניתן לומר שלא צריך הגרלה אלא מספיקה קריאת שם

(קל וחומר מזב שמביא שני תורים – אחד לחטאת ואחד לעולה, ששם אי אפשר הגרלה אלא רק קריאת שם, אז כאן שאפשר גם הגרלה – ודאי שאפשר גם קריאת שם).

קמ"ל מהפסוק שרק הגורל עושהו חטאת!

"וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת" (טז, ט).

וכיוון שזה סיפרא, וסתם סיפרא ר"י, מכאן ראיה לגירסה השנייה לר' ינאי – שגם לר"י ההגרלה מעכבת!

תיובתא על השאר.

(דילוג מצאמצע עמוד א ל: מ. 1-, נלמד עד מ: רבע, ואכן יש שגרסו את זה כאן באמצע מ.)

חלק ג – לגבי האם הווידוי מעכב (3 ברייתות) –

א. הברייתא שראינו לעיל (בהכוחה השנייה שההרלה לא מעכבת, מ. 4+)

ת"ק – לא מעכב,
ר"ש – מעכב.

מ. 1- ("ואזדו לטעמייהו"), עד מ: רבע, ואכן יש שגרסו כהמשך לברייתא הנ"ל)

ב. עוד שתי ברייתות (ואזדו לטעמייהו)

"וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד־חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (טז, י). עד מתי צריך לדאוג שיעמוד חי? עד "לכפר עליו" –

ר"י – עד הזאת הדם של השעיר לה'.

(שהרי בפסוק כ, בין הזאת הדם לבין שילוח השעיר כתוב " וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת־הַקֹּדֶשׁ" – וכפי ששם מדובר בהזאה, כך גם כאן מדובר בהזאה).

ר"ש – עד הווידוי על השעיר לעזאזל (כי הפשט הוא שמדובר בכפרה בשעיר לעזאזל). רואים שהווידוי מעכב.