שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – יבמות מח

השיעור מוקדש לעילוי נשמת מנחם בן יוכבד ז"ל
ולעילוי נשמת דורה דריינה בת פייגא וירמיהו ז"ל

להקדשות ליחצו כאן

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי

דף מח

(מז: 6- עד מח: 1-)

המשך ביאור הברייתא (מח:) על תהליך הגיור –

חלק א – גיור עבד כנעני

הקדמות –

  1. A. תהליך הגיור של עבד כנעני
  2. כשקונים עבד מלים וטובלים אותו והוא חייב במצוות כאישה.
    2. כשמשחררים אותו הוא טובל, ונהיה גר שלם.

 

(מז: 4-)

  1. B. האם עבד כנעני צריך קבלת מצוות

דתניא –
באשת יפת תואר לפי כולם היא מתגיירת בעל כרחה ללא קבלת מצוות.
(אחרי שהיא עוברת את התהליך של גילוח השיער, עשיית ציפורניים, אבל של 30 יום, ואז אם בכ"ז רוצה אותה היא אשתו ונהיית יהודיה ללא קבלת מצוות).

יש מחלוקת בברייתא אם רוצה לדלג על התהליך של ה30 יום –

רשב"א – יכול להטביל אותה לשם שפחה כנענית, ומיד להטביל שוב לשם שחרור,
ובזה היה נהיית גרה שלמה, ולא צריכה את התהליך.

רואים שעבד כנעני לא צריך קבלת מצוות.

רבנן – לא יכול לקצר תהליכים אלא רק ע"י גיור רגיל שכולל קבלת מצוות.

משמע – עבד כנעני צריך קבלת מצוות.

(מח. 1+)

רבא – המקור למחלוקת:

וְכׇל־עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת־כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ (שמות יב, מד) –
האם הפסוק מתייחס רק לעבד של איש ולא של אישה?! ודאי שלא, אלא:

רשב"א – ללמד שעבד מתגייר בעל כרחו גם כשהוא כבר איש (גדול).

(זאת לעומת בן של גר רגיל, שמתגייר יחד עם אביו בע"כ רק כשהוא קטן).

רבנן – ללמד שגם אם לא נתן לו גט שחרור אלא רק הפקיר אותו (כך שכבר אינו עבד איש) – גם זה הופך אותו ליהודי.

 

(חזרה ממח. שליש למז: 6-)

א. בברייתא א (מז:): "אחד גר ואחד עבד משוחרר" (התהליך בשניהם דומה)

מה הדמיון?

  1. שבשניהם צריך קבלת עול מצוות.

ורמינהו – והרי בברייתא ב כתוב שלא צריך קבלת מצוות?
עונה רב ששת – זו מחלוקת תנאים:

ברייתא א (שצריך) – כרבנן,
ברייתא ב (שלא צריך) – כרשב"א

מתקיף רב פפא – אין מחלוקת! כולם מודים שעבד כנעני לא צריך קבלת מצוות.

רבנן שאמרו שצריך רק אמרו שלא ניתן לעשות זאת מייד,
אלא צריך קודם כמה ימים שיתחייב במצוות כאישה, ואז ישחרר אותו.
(וכן מוכח בברייתא)

  1. אלא הכוונה רק שיש דמיון לגבי חיוב הטבילה – שעבד כנעני חייב טבילה בשחרור כמו גר

ושניהם טובלים במקום שבו נידה טובלת,
וגם דיני החציצה כמו נידה.

 

(דילוג מח. רבע תחתון מח: 8+)

ב. אם העבד לא רוצה למול ולטבול כשנקנה – האם מותר לקיימו?

(אמנם ראינו שמותר לרשב"א (ולרבנן) להכריח אותו, אבל מדרבנן תיקנו שלא לעשות זאת – 1. שהעבד לא יכשיל את אדונו (בכשרות וכד'). 2. שהאדון לא יכשיל את העבד (בכך שהופך אותו ליהודי שלא מקיים מצוות)).

  1. A. ת"ר –

רי"ש – מקיימים,
ר"ע – אין מקיימים.

 

(דילוג למח: באמצע)

  1. B. באמוראים
  2. ריב"ל – מגלגל עמו 12 חודש.

(מח: שליש תחתון)

[וכן בבברייתא –
ת"ק – מגלגל 12 חודש (כמו שאמר ריב"ל), ואם לא אז מוכרו לגוי.
רשב"א – בארץ ישראל לא משהים משום טהרות (שלא יטמאו תרומות), ובעיר ספר מוכרים מיידית כדי שלא יהפוך לגיס חמישי].

לרי"ש מובן – מהתורה מותר לקיימו, ומדרבנן הגבילו ל12 חודש,
אך לר"ע לכאורה קשה – הרי אסור לקיימו כלל?

תשובה – גם לר"ע מותר, אם פסקא למילתיה.

 

  1. רבין – אם המוכר התנה מראש שלא ימול אותו – מותר.

לרי"ש מובן – מהתורה מותר, מדרבנן אסור, אא"כ התנה.
אך לרע" לכאורה קשה – הרי אסור לכאורה לקיימו גם אם התנה?

תשובה – גם לר"ע – אם התנה מותר.

 

 

  1. C. חזרה לברייתא (מח: 10+) –

מקשה רי"ש על ר"ע
בדברים (ה, יד) "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ" מתייחס לעבד מהול (שחייב במצוות (כולל שבת) כאישה, וגם האדון מצווה כאן לדאוג לכך),
ממילא, כשכתוב בשמות כג "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" – זה מתייחס לעבד שאינו מהול, שגם לו צריך לדאוג שינוח בשבת,

ומזה שהתורה עוסקת בו – כנראה שזה מצב שהוא מותר מהתורה.

תשובות:

  1. התשובה שר"ע ענה – מדובר שלא הספיק למול אותו (למשל שקנה אותו רגע לפני כניסת שבת).

עוד תשובות שיכל לענות ע"פ המשך הגמרא –
(רב זביד אחרי כל אמורא מקשה למה ר"ע לא ענה כך, ועונה הגמרא שאכן יכל לענות גם כך) –

  1. אם העבד אמר שימול (פסקא למילתיה), ואז התחרט – מותר לגלגל עמו (לחכות) 12 חודש לראות אם יסכים.
  2. אם מראש המוכר התנה שלא ימול אותו.

 

(מח: 😎

חלק ב – תניא – על גרים באופן כללי – למה גרים סובלים?

  1. A. נענשים על מה שהיה לפני הגיור –
  2. ר' חנניא בן ר"ג – שלא קיימו (לפני הגיור) 7 מצוות בני נח.
  3. אחרים – ששיהו עצמם (לא התגיירו מהר מספיק).
  4. B. נענשים על אחרי הגיור

(כי אומר ר' יוסי חולק – גר שנתגייר כקטן שנולד, ולא נענש על מה שהיה לפני)

  1. ר' יוסי – לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוות.
  2. אבא חנן – שלא עושים מאהבה אלא מיראה.

 

(מח. רבע תחתון)

חלק ג – אגב, בעניין אשת יפת תואר

דברים כא, יב-יג –
וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת־צִפׇּרְנֶיהָ׃
וְהֵסִירָה אֶת־שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה׃

א. מה זה ועשתה את ציפורניה –

לומדים מ"וגילחה את ראשה" –

ר"ע – שתגדל ציפורניה (כמו שמנבלת את עצמה בגילוח השיער)
ר"א – שתקוץ ציפורניה (כמו שמורידה את שערה)

וכן במפיבושת – "לא עשה רגליו" – ברור ששם הנושא הוא ניוול (שלא טיפל בגופו מרוב צער על דוד).

ב. ובכתה את אביו ואת אמה –

ר"א – את אביה ואמה כפשוטו.
ר"ע – את הע"ז שלה (שהעכו"ם קוראים להם אב ואם).

 

ג. כמה ימים בוכה?

"יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ…"

ת"ק – 30
רשב"א – 90 יום (ירח – 30, ימים – 30, ואחר כן – עוד 30).

מתקיף רבינא – אולי "ואחר כן" מוסיף את כל ה60 שוב (וסה"כ 120)
קשיא.

 

 

 

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.