השיעור מוקדש לכבודו של הילד ניתאי נ"י, לכבוד יום הולדתו הרביעי.
שיזכה לגדול ביראת שמיים אהבת תורה ומידות טובות, מתוך בריאות ושמחה.
להבדיל
לעילוי נשמת דומיניק רות שמחה בלונדר ז"ל, ממשפחת לוי
שנהרגה בתאונת דרכים כשהיתה רק בת 34,
עלתה לארץ מצרפת מתוך תחושת שליחות, ציונות, אהבת אדם והארץ
תנצב"ה
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף מא
(מא. משנה עד מב. סוף פרק אלו נאמרין)
א. זמן הקהל
A. במשנה – "בשמיני" – בשנה השמינית.
B. בפסוק – "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה'…".
במועד שנת השמיטה – שלא יחשבו שזה אחרי שבע שנים מעכשיו (שנת ה40), אלא רק אחרי שיתחילו השמיטות אחרי 14 שנות כיבוש וחלוקה.
במועד – ולא בסוף השנה, אלא בחג.
בחג הסוכות – ולא בראש השנה או יום כיפור.
ועכשיו למה צריך במועד?
תוס' – בחול המועד, ולא בחג ראשון (אך ראו רש"י).
בבוא כל ישראל – בתחילת החג ולא בסופו.
(מא: 1+)
ב. קריאת התורה של המלך בהקהל
A. מעבירים את הספר מהשמש לגבאי לסגן הכה"ג, לכה"ג ולמלך.
האם חולקים כבוד לתלמיד בפני הרב?
אביי – לא, אלא זה כדי להגדיל את כבוד המלך (כפי שראינו בדף הקודם לגבי הכה"ג)
B. מה קורא? משנה – קורא קטעים שונים מספר דברים
והרי אסור לדלג דילוגים גדולים בתורה?
- רש"י – כיון שלמלך אין מתורגמן, ממילא חוסכים בזה זמן, אז אפשר קצת להאריך בזמן הגלילות.
- מאירי – כשמתעכבים בשביל המלך זה לא גנאי לציבור.
- אפשר להציע – מלך לא צריך לדאוג לטורח הציבור (מלך פורץ גדר).
- ר' נתן (על אגריפס) – נתחייבו ישראל כלייה.
- ר' שמעון בן חלפתא – נתעוותו הדינים (הדיינים עצמם מחניפים), נתקלקלו המעשים (כי לא מוחים) ואין אדם שיכול לומר שמעשיו טובים יותר (כי כבר כולם חוטאים).
C. מיקום הקריאה
אגריפס ישב, ואז נעמד לקבל את התורה.
ואיך ישב – והרי אינו מבית דוד? זה היה בעזרת הנשים.
D. עמידה או ישיבה בזמן הקריאה?
במשנה – יושב, ואגריפס עמד ושיבחוהו חכמים.
והרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול?
מצווה שאני.
E. האם מותר למנות את אגריפס למלך?
כשאגריפס קרא "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי" (דברים יז, טו) בכה, והעם ניחם אותו "אחינו אתה".
ר' נתן – זו היתה חנופה אסורה, ונתחייבו ישראל כלייה.
למה?
אגריפס הוא בן אמא יהודיה ואבא גוי,
לרש"י – מותר לו להיות מלך, אך זה לא ראוי, ולכן זו היתה חנופה.
לתוס' – אסור לו (במלך יש דין מיוחד שצריך גם אב יהודי), ולכן מובן יותר למה זה היה חנופה.
(מא: באמצע)
ג. חנופה
אסור:
(דילוג על 10 שרות עד רבע תחתון)
- ר' אלעזר –
כל אדם שיש בו חנופה:
- מביא אף לעולם,
- אפילו עוברים מקללים אותו
- נופל בגיהינום
- סופו נופל ביד מי שהחניף לו (כפי שירמיהו החניף לנביא השקר חנניה, ולאחר כמה ימים נכדו יראיהו תפס את ירמיהו ושלחו לכלא על החשד שהוא רוצה להשלים עם הכשדים).
- מאוסה כנידה.
- לסוף גולה.
- ר' ירמיה בר אבא – 4 כתות לא מקבלות פני שכינה: כת ליצנים, חנפים, שקרים ומספרי לשון הרע.
- ר'"י בר מערבא – "לא יקרא עוד לנבל נדיב" – בימות המשיח, אך בעוה"ז כן (מאירי – הכוונה לכבדם, בזמן שהשעה משחקת להם).
- ר"ל – מדברי יעקב לעשיו "כראות פני אלהים ותרצני".
עדה שיש בה חנופה:
(מא: מתחת לאמצע – 10 שורות)
מותר להחניף לרשעים בעולם הזה:
ור' לוי מפרש אחרת – יעקב עשה "name dropping", כדי להפחיד את עשיו, לא כדי להחניף לו.
