{enclose shvuot_13.mp3}
הדף היומי, גמרא שבועות יג
(יב: אמצע העמוד – יד. סוף הפרק הראשון)
המשך ביאור המשנה – הכפרה של השעירים השונים
א. שעיר הפנימי – גם על מזיד ("וכיפר… ומפשעיהם…").
ב. שעיר המשתלח, ביאור הכפילות (לכאורה) במשנה: קלות = עשה ול"ת, חמורות = כריתות ומיתות בי"ד.
שוגג = שלא בטוח שחטא (ואז: הודע – שנודע לו על ספקו לפני יו"כ, ולא הודע – שנודע לו לאחר יו"כ).
ג. כיצד מכפר על עשה – מעמידים כרבי שמכפר גם ללא תשובה.
[ורבי סובר כר"י בזה ששעיר המשתלח מכפר גם על הכהנים, ור"י חולק על רבי בעניין התשובה (תלוי בסעיף הבא)].
ד. האם יו"כ מכפר לא תשובה? רבי – כן, רבנן – לא.
A. שתי ברייתות ראשונות (רבי ורבנן) – יש שלוש עבירות ("דבר ה' בזה…") שעליהם יש "היכרת תיכרת" אא"כ עשה תשובה. רבנן – בעבירות אלו המיתה לא מכפרת אא"כ עשה תשובה, בשאר העבירות המיתה מכפרת. רבי – בשלושתם יו"כ בפנ"ע לא מספיק (אלא צריך תשובה), בשאר עבירות – יו"כ מכפר בלי תשובה.
B. שתי ברייתות סותרות בסיפרא (ר"י) –
ברייתא א – צריך תשובה [מקורות: 1. כמו בחטאת ואשם. 2. "אך" – מגביל את הכפרה].
ברייתא ב – לא צריך תשובה ["יום הכיפורים הוא"].
האם הברייתות סותרות: 1. אביי – מחלוקת מה ר"י אמר. 2. ר"י כרבי, ורק על חטאי יו"כ עצמו – לא מכפר ללא תשובה.
ה. במה מתכפרים הכהנים בשאר העבירות?
ר"י – בשעיר המשתלח (כמו ישראל), ר"ש – בפר הכה"ג.
A. ברייתא א – מקור – ר"י – היקש בין הכפרה של ישראלים לכהנים. ר"ש – 1. הקרבן על טומאת מו"ק, הוידוי על שאר עבירות .2 מקור – היקש בין שני השעירים – שמכפרים רק על ישראל.
B. ברייתא ב –
שלב א – ההתלבטות
מצד אחד – "שעיר החטאת אשר לעם", מצד שני – "פר החטאת אשר לו".
לכאורה הכהנים לא כלולים באף כפרה? והרי כתוב "וכיפר… על הכהנים"!
[הדיון בגמרא –
"אשר לעם", לכאורה מלמד שצריך שילקח מכספי הציבור? "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירים".
"אשר לו" – לכאורה מלמד שצריך שיילקח מכספו (ולא אחיו, ושמעכב)? אכן כך, ומזה גופא רצו ללמוד שגם יכפר רק על עצמו וביתו – ולא על שאר הכהנים].
שלב ב – כמי הברייתא?
רבא – הנושא כאן זה כל העבירות, וכר"ש שהכהנים לא מתכפרים בשעיר המשתלח, אז אם לא ניתן להם כפרה – יישארו בלי כפרה כלל.
אביי – הנושא זה טומאת מקדש וקודשיו, וכר"י – והברייתא אומרת שכמו שיש להם כפרה בשאר עבירות, סביר שיש להם גם בטומאת מו"ק].
שלב ג – עדיף לומר שמתכפרים מפר הכה"ג,
כי "אשר לו" כבר נפרץ קצת, שהרי מכפר גם על ביתו.
["ואם נפשך" (=ואם תשאל) – (גמרא) הרי כתוב דווקא "ביתו"? "ביתו" = כל שבט הכהנים, מהפסוק "בית אהרן ברכו את ה'"].
C. למה צריך שני וידויים + נתינת הדם על פר כה"ג?
לר"ש – מובן (כיוון שרק הפר מכפר, מכפר על מה כל מה שמכפר אצל ישראל – שעיר הפנימי, חיצוני והמשתלח).
לר"י – כי מתוודה על עצמו וביתו, וכך מתוך שהוא זכאי – מתוודה על אחיו הכהנים.
