השיעור מוקדש לרפואת גלעד בן יהודית משפחת בר-אוריין
בתוך שאר חולי ישראל,
אבא לשתי בנות שחלה בחלה והולך לעבור טיפול ניסויי וזקוק לרחמי שמיים שהטיפול יצליח.
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף
הדף היומי, גמרא שבועות יג
(יב: אמצע העמוד – יד. סוף הפרק הראשון)
המשך ביאור המשנה – הכפרה של השעירים השונים
א. שעיר הפנימי – גם על מזיד ("וכיפר… ומפשעיהם…").
ב. שעיר המשתלח –
קלות וחמורות,, זדונות ושגגות הודה ולא הודה, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בי"ד
- A. ביאור הכפילות (לכאורה) במשנה:
- והרי: קלות = עשה ול"ת, חמורות = כריתות ומיתות בי"ד.
תשובה – נכון, והמשנה רק הסבירה את עצמה
- והרי: הודה = זדון, לא הודה = שגגה?
תשובה – שוגג רגיל חייב חטאת, ויוכ" לא מכפר,
אלא כאן "שוגג" = שלא בטוח שחטא (אשם תלוי), ועל זה יו"כ מכפר –
בין אם הודע – שנודע לו על ספקו לפני יו"כ,
ובין אם לא הודע – שנודע לו לאחר יו"כ.
- B. לגבי עשה קשה:
אם לא עשה תשובה – לא מכפר
ואם עשה תשובה – מספיקה תשובה לבדה
תשובה – זאת מחלוקת – האם יו"כ מכפר ללא תשובה:
רבנן – לא,
רבי – כן (ונעמיד את המשנה כרבי)
איך אפשר להעמיד כרבי? הרי המשנה אומרת ששעיר המשתלח מכפר גם על הכהנים, שזה ר"י?
תשובה – המשנה רבי, ולעניין הכהנים רבי כר"י
וא"א לומר להפך – שהמשנה ר"י, ולגבי שלא צריך תשובה ר"י כרבי, כי ר"י חולק על רבי ומצריך תשובה
ג. הרחבה – האם יו"כ מכפר לא תשובה? רבי – כן, רבנן – לא.
- A. שתי ברייתות ראשונות (רבי ורבנן) – יש שלוש עבירות ("דבר ה' בזה…") שעליהם יש "היכרת תיכרת" אא"כ עשה תשובה.
רבנן – הכרת – בעוה"ב, תכרת – לעוה"ב,
כלומר מיתה לבדה לא מספיקה, ורק מיתה + תשובה מכפרת.
משמע: בשאר עבירות – גם מיתה (+יו"כ) ללא תשובה.
רבי – הכרת – לפני יו"כ, תכרת – גם אחרי יו"כ,
כלומר שיו"כ אינו מספיק, אלא צריך יו"כ + תשובה,
משמע בשאר עבירות – גם יו"כ בלי תשובה מכפר.
- B. שתי ברייתות סותרות בסיפרא (ר"י) –
ברייתא א – צריך תשובה
מקורות:
- כמו בחטאת ואשם.
- "אך" – מגביל את הכפרה.
ברייתא ב – לא צריך תשובה ["יום הכיפורים הוא"].
תשובות:
- אביי – זאת מחלוקת מה ר"י אמר.
- רבא – ר"י כרבי שמכפר ללא תשובה,
ומה שברייתא ב אמרה שצריך תשובה – זה דווקא כשחטא ביו"כ עצמו.
ראיה – אם גם על חטאים ביו"כ מכפר ללא תשובה – איך מי שלא מתענה חייב כרת, הרי יו"כ מיד יכפר?
דחיית הראיה – יש מצבים שיו"כ לא יספיק לכפר לו:
- על מה שאכל בלילה (יו"כ מכפר רק ביום ולא בלילה)
- אם אכל ותוך כדי מת או תוך כדי שקעה השמש.
ה. במה מתכפרים הכהנים בשאר העבירות?
(הפר של הכה"ג מכפר עליו וביתו (שאר הכהנים) אבל לא ברור על איזה תחומים)
ר"י – בשעיר המשתלח (כמו ישראל), ר"ש – בפר הכה"ג.
- ברייתא א –
מקור –
ר"י – היקש בין הכפרה של ישראלים לכהנים.
ואילו ר"ש – ההיקש רק אומר שלכולם יש כפרה
ר"ש – שני שלבים:
- להראות שאפשרי לפר הכה"ג יהיו שני תפקידים:
הרי לגבי ישראלים – לכל אחד יש תפקיד עצמאי:
על טומ"ק – קרבן (שעיר פנימי) בלי וידוי,
על שאר עבירות – וידוי בלי קרבן (אלא רק שעיר המשתלח).
ממילא בפר כה"ג שיש לו גם קרבן וגם ווידוי אפשר לפצל –
הקרבן – טומ"ק לכהנים
הוידוי – שאר עבירות לכהנים
- מקור – היקש בין שני השעירים – שמכפרים רק על ישראל.
- B. ברייתא ב –
שלב א – ההתלבטות
מצד אחד – "שעיר החטאת אשר לעם", מצד שני – "פר החטאת אשר לו".
לכאורה הכהנים לא כלולים באף כפרה? והרי כתוב "וכיפר… על הכהנים"!
[הדיון בגמרא –
"אשר לעם" – לכאורה מלמד שצריך שילקח מכספי הציבור?
תשובה – "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירים".
"אשר לו" – לכאורה מלמד שצריך שיילקח מכספו (ולא אחיו, ושמעכב)? תשובה – אכן כך, ומזה גופא רצו ללמוד שגם יכפר רק על עצמו וביתו – ולא על שאר הכהנים].
שלב ב – כמי הברייתא?
רבא – הנושא כאן זה כל העבירות, וכר"ש שהכהנים לא מתכפרים בשעיר המשתלח, אז אם לא ניתן להם כפרה – יישארו בלי כפרה כלל.
אביי – הנושא זה טומאת מקדש וקודשיו, וכר"י – והברייתא אומרת שכמו שיש להם כפרה בשאר עבירות, סביר שיש להם גם בטומאת מו"ק].
שלב ג – עדיף לומר שמתכפרים מפר הכה"ג,
כי "אשר לו" כבר נפרץ קצת, שהרי מכפר גם על ביתו.
["ואם נפשך" (=ואם תשאל) – (גמרא) הרי כתוב דווקא "ביתו"? "ביתו" = כל שבט הכהנים, מהפסוק "בית אהרן ברכו את ה'"].
- C. למה צריך שני וידויים + נתינת הדם על פר כה"ג (3 פעולות כפרה)?
לר"ש – מובן (כיוון שרק הפר מכפר, מכפר על מה כל מה שמכפר אצל ישראל – שעיר הפנימי, חיצוני והמשתלח).
לר"י – צריך שני וידויים נפרדים – כי מתוודה על עצמו וביתו, וכך מתוך שהוא זכאי – מתוודה על אחיו הכהנים.
