הדף היומי – שבת דף צב

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

( צב. במשנה – צב: במשנה השנייה)

חלק א  – חייב רק אם הוציא כדרך המוציאין

דיונים:

א. במשנה:
ביד ימין או שמאל או בחיקו – חייב,
על הכתפיים – זה לא כדרך המוציאין אבל כיון שכך הוציאו בני קהת – חייב.

כלאחר ידו, ברגלו ופיו וכו' – פטור.

(צב. 9-)

ב. רב – המוציא משוי על ראשו:

1. חייב, שהרי בהוצל כך נושאים.

דחייה – האם הוצל זה רוב העולם?

2. רק בהוצל חייב.

דחייה – למה לא בטלה דעתם אצל כל אדם?

3. פטור גם בהוצל,[1]
   כי בטלה דעתם אצל כל אדם.

(צב: באמצע)

ג. המוציא כסף בדרך לא שמורה  –

דתניא –
הוציא מעות בארנק עם הפיה למעלה – חייב (כדרך המוציאים),
פיה למטה – ר"י – חייב, חכמים – פטור.

אמר ר"י לחכמים – אתם לא מודים שאם הוציא מאחורה חייב?
אמרו חכמים – אתה לא מודה שאם הוציא כלאחר ידו פטור?

הבנה ראשונה – חכמים אכן פוטרים גם בלאחוריו, ויוצא שאחוריו זה מחלוקת:

ר"י – חייב, חכמים – פטור.

דחייה – אם כך מפרשים את חכמים בתגובה לר"י, כך צריך לפרש גם את ר"י בתגובה לחכמים – שיחייב גם בלאחר ידו. וזה ברור שלא נכון.

                      הבנה שניה – באחוריו לכו"ע חייב (זה לא כל כך לא שמור), ולאחר ידו לכו"ע פטור,

והמחלוקת רק בפיה למטה – האם זה דומה לאחוריו או לאחר ידו.

(הגענו כמעט למשנה בעמוד ב)

(צב. תחילת בגמרא)

חלק ב – ר' אלעזר: המוציא או מושיט משואי מעל 10 – חייב

אמנם רה"ר עולה רק עד 10 טפחים (ולכן מי שזורק, ונח על גבי יתד מעל 10 – פטור),
במוליך או מושיט חייב (שכן רגליו על הארץ, ונחשב כאילו הניח על הארץ (חזו"א).

מקור – שכן בני קהת הרימו מעל 10 טפחים:

1. מהרמת המזבח:
   המשכן היה גבוה 10 אמות (שכן זה אורך קרשי המשכן).
   המזבח היה גבוה 10 אמות (שכן כתוב שקלעי החצר הם "על המשכן ועל המזבח" – מכסים את שניהם, ושניהם אותו גובה).
   משה היה גבוה 10 אמות (שהרי פרס את האוהל מעל המשכן),
   מכאן שגם שאר הלויים היו גבוהים 10 אמות.
   כשמרימים משהו בכתף – שליש ממנו מעל הכתף ושני שליש מתחת.
   ממילא – 6 ושני שליש מתחת לכתף, וזה משאיר מהקרקע 3 ושליש (פחות ראש), שזה יותר מ10 טפחים.

דחייה: משה היה גבוה אבל אולי שאר הלויים לא.

2. מהרמת הארון
   הארון גבוה 10 טפחים,
   הלויים בגובה רגיל (18 טפחים עד הכתפיים),
   כשמרימים מהכתפיים יש שליש מעל ושני שליש מתחת,
   יוצא שמתחת לכתפיים יש 6 ושני שליש, כך שעד הקרקע נשארו 11 ושליש, שזה יותר מ10.
   (הגענו לצב. 9-)

(צב: במשנה למעלה)

חלק ג – המתכוון להוציא בצד אחד וזה הסתובב לצד האחר

במשנה –

לפניו ובא לאחוריו – פטור,
לאחוריו ובא לפניו – חייב.

1. A. למה יש הבדל?
2. ר' אלעזר – אכן אין הבדל, ובשניהם הדין זהה, וזה מחלוקת תנאים.
3. רבא – יש הבדל –
   לפניו ובא לאחוריו – זה שמירה פחותה ולזה לא התכוון – ופטור,
   לאחוריו ובא לפניו זה שמירה טובה יותר – חייב (אפילו שלא בדיוק נעשתה מחשבתו).
4. B. לפי רבא – ר' אלעזר אמר את דברין על נושא קצת אחר: התכוון לאחוריו ונשאר לאחוריו –

לכאורה יש סתירה:

שמהרישא מדויק – דווקא כשהתכוון לפניו ובא לאחוריו פטור –

אך התכון לאחוריו ונשאר לאחוריו – חייב.

ומהסיפא מדויק – דווקא התכוון לאחוריו ועבר ללפניו – חייב,

אך התכוון לאחוריו ונשאר לאחוריו – פטור.

תשובות:

1. ר' אלעזר – זו מחלוקת תנאים.
2. רב אשי – אין מחלוקת, ובאמת חייב (כמו הדיוק מהרישא),
   ומהסיפא אל תדייק שפטור אלא תאמר כך – לא רק כשהתכוון לאחוריו ונשאר לאחוריו חייב, אלא אפילו התכוון לאחוריו ועבר ללפניו (שלא נעשתה מחשבתו) – חייב.

כאן הגמרא מביא את רבנן ור"י שכבר ראינו (שאולי זה מחלוקת תנאים).

1. C. סינר אישה, ולר"י גם מחזיק הפתקים של שליחי המלך –

כיון שאצלם זה תמיד מסתובב גם אחורה, ויודעים זאת מראש, אז בכל מקרה חייבים.
ולגבי אישה – כך ההלכה.

[1] אתמול ראינו שלגבי שיעור ההוצאה כן הולכים לפי כל אדם, ואילו כאן לגבי דרך ההוצאה – בטלה דעתם.
אז או שצריך לחלק בין הנושאים, או שכאן זה מיעוט קטן יותר.