הדף היומי – שבת דף פז

(פו: שליש תחתון – פח. שליש עליון)

הקדמה, הפסוקים:

שמות פרק יט

ביום הראשון – (א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:

(ב) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר:

ביום השני – (ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְקֹוָק:

(ח) וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה

ביום השלישי – וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק.

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם.
ביום הרביעי – וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק [רש"י – את הסכמתם להגבלה].

(י) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:

[ביום השלישי– (יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (יג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:]

ביום הרביעי (יד) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:

(טו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:

(טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:

חלק א – באיזה יום ניתנה התורה וזמן הפרישה

המספרים הם התאריך בחודש סיון.

	ראשון	שני	שלישי	רביעי	חמישי	שישי	שבת
רבנן		1	2	3	4	5	6
		הגעה	ממלכת	הגבלה	פרישה
רי"ס	1	2	3	4	5	6	7
	הגעה	ממלכת	הגבלה	פרישה		יום שמשה הוסיף

ההבדלים:

1.באיזו יום היה ראש חודש.
2.זמן הפרישה.
3.באיזה תאריך ניתנה התורה.

להלן טבלת עזר להבנת הקושיות:

הקושיות:

1.קושיות לרי"ס מהפשט – " וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם… וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי".

תשובה – אכן ה' אמר שתינתן תורה ביום שישי, אך משה הוסיף יום לפרישה.

דרש: "היום כמחר", שצריך יומיים שלימים (לילה ויום), והקב"ה הסכים לו (שהרי שרתה שכינה על ההר בשבת).

אגב, עוד שני דברים שעשה משה מדעתו – פרש מאשתו ושבר את הלוחות.

2.קושיות לרבנן מברייתות:

"שלישי, שלישי בחודש ושלישי בשבת", "שישי, שישי בחודש שישי לשבת".

תשובה – הברייתות אכן כרי"ס.

[דיון בברייתות,

היום השלישי – מה קרה בשלישי? רי"ס בר"י – ההגבלה, רבי – שהזהירם תחילה ב"וישב" (ובשלישי אמר לה' שהסכימו) ואח"כ ב"ויגד" (וברביעי אמר לה' שהסכימו).

היום השישי – לחנייתן, אב אחא ב"י – גם למסען (יצאו ביום ראשון, כי כבר נאסרו על תחומין במרה).

(פז: 6+)

3.קשה לרבנן – ברייתא שט"ו בניסן שבו יצאו ממצרים היה יום חמישי, ממילא ר"ח סיון ביום ראשון.

(הסבר – ניסן תמיד מלא (30), כך שהיום ה30 יוצא יום אחרי חמישי – בשישי.
ממילא – ר"ח אייר בשבת.
ולכאורה – אייר היה חסר (בדרך כלל יש תחלופה), כך שהיום ה29 בשבת, ור"ח סיון בראשון).

תשובה – אייר היה מלא, היום השלושים בראשון, ור"ח סיון בשני.

דחייה – ברייתא נוספת דומה שממשיכה ואומרת שאייר היה חסר ור"ח סיון היה בראשון.
תשובה – הברייתא ההיא אכן כר' יוסי.

4.רב פפא – קשה לרבנן – משמות טז משמע שחמישה עשר אייר היה בשבת.

"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין… בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב. וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם… וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם… וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיקֹוָק הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ.

תשובה – נכון, 15 בשבת, אך אייר היה מלא.

(פז: שליש תחתון)

5.קשה לכולם: ברייתא שר"ח ניסן של השנה השנייה היה ביום ראשון,
ממילא – ר"ח ניסן בשנה הראשונה היה ביום רביעי (כי בין שנה לשנה יש 50 שבועות ו4 ימים (=354),
ואז ר"ח אייר ביום שישי,
ור"ח סיון: אם אייר חסר – בשבת.

תשובה –
ההפרש של 4 ימים זה בנחה שיש 6 חודשים חסרים. אבל יכול להיות שהיו יותר:

לר' יוסי היו 7 (וכך ר"ח בראשון).

לרבנן היו 8 (וכך ר"ח בשני. אם נאמר שאייר היה מעובר כנ"ל, אז אפשר לומר שהיו 7).

(פח. 1+)

6.קשה לרי"ס – ברייתא – ט"ו ניסן ביום שישי,
ממילא ר"ח אייר ביום ראשון,
ממילא אם אייר חסר, ר"ח סיון ביום שני.

תשובה – הברייתא כרבנן.

7.קשה לרי"ס מרי"ס –
בשישי "לא היה לו פנאי", לכאורה כי קיבלו תורה.

תשובה – משום טורח שבת.

למעשה, בלוח שלנו ניסן מלא ואייר חסר, כך ששבועות תמיד ב-ו' ניסן.

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.